מתי עוזר להתנות מראש על בנין בית כנסת שלא יהיה בו קדושה?
מה ההבדל בין בתי כנסיות שבארץ ישראל לבתי כנסיות בחו"ל?
האם יש קדושה בבית פרטי שמתפללים בו בקביעות?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קנ"א סעיף י"א
– דיני קדושת בית הכנסת –
באיזה אופן אפשר להשתמש בבהכנ"ס תשמיש חול גם לאחר שנחרב? | תשמיש חול בעליית בהכנ"ס | תשמיש ע"ג בית רגיל שאח"כ ייחדוהו לבהכנ"ס
לעיל למדנו שבתי כנסיות הם בקדושתן גם לאחר שנחרבו, והמקור לכך הוא "והשמותי את מקדשיכם" ולא כתוב את מקדשיכם אשמם, רואים שאע"פ שזה שומם עדיין הוא בקדושתו.
יש אופן להתנות על בית כנסת שלאחר שהוא יחרב אפשר להשתמש בו תשמיש חול, והוא, בבתי כנסיות שבחו"ל, שאפשר להתנות עליהם בפה שלאחר שיחרבו לא תהיה קדושתן עליהם, וזה רק כשיתקיימו כמה תנאים:
א. רק בתי כנסיות שבחו"ל.
ב. לא תשמיש מגונה או שיש בו קלות ראש וכ"ש שלא לעשות מרחץ או בית הכסא.
ג. התנאי יהיה בשעת בנייתם.
ד. התנאי יהיה בפה ולא בלב.
והסיבה שזה דוקא בבתי כנסיות שבחו"ל, זה מכיון שהם בלאו הכי עשויים רק לזמן מסויים, כי כשהמשיח יבוא, אז הם יבואו לארץ ישראל, משא"כ בתי כנסיות שבא"י שעשויין בצורה קבועה ולא מועיל תנאי בהם.
סעיף י"ב
אסור להשתמש תשמיש של גנאי גם בעליית בהכנ"ס, כגון לשכב שם בקביעות, ולשכב דרך מקרה מותר, ולענין שאר תשמישים בעליית בהכנ"ס, יש להסתפק אם מותר, ומסביר המ"ב, ששורש הספק הוא, האם בהכנ"ס דומה לעזרה, ועליות שע"ג העזרה לא נתקדשו, וא"כ גם עליית בהכנ"ס לא נתקדשה, ומותר להשתמש שם תשמיש חול, או שהבהכנ"ס דומה להיכל, ועליות שע"ג היכל הם חמורות, ואסור להשתמש שם גם תשמיש של חול, ולמעשה נוהגים להקל להשתמש שם תשמיש חול, אבל לא ע"ג מקום ההיכל עצמו.
הרמ"א מוסיף שכל זה אמור לענין בהכנ"ס, אבל בית שנבנה לצורך חול, ואח"כ ייחדו אותו לבהכנ"ס, מותר להשתמש תשמיש חול ע"ג בהכנ"ס, אבל לא תשמיש מגונה, והט"ז העיד על עצמו, שהוא נענש בעונש חמור מאוד שבניו מתו, כיון שהוא לא נזהר בהלכה הזאת, ובכל מקרה המ"ב מביא, ששומר נפשו ירחק מזה, לא להשתמש תשמיש מגונה בעלייה שע"ג בהכנ"ס, אפילו כשזה לא התייחד בעיקרו לבהכנ"ס, אלא התייחד לתשמישים אחרים ואח"כ ייחדו הוקדש לבהכנ"ס, בכ"א לא להשתמש בו תשמיש של חול.