יום שני כ"ז אלול תשע"ז
מדוע יש איסור 'שהייה' במים על אף ששותים אותם גם ללא בישול?
כפי שלמדנו, פירות וירקות שאוכלים אותם חיים ומבושלים – אין בהם איסור 'שהייה'. אולם, מים, אף ששותים אותם לרוב כשאינם חמים – יש בהם איסור 'שהייה', כיון שהחימום משביח אותם מאד. ולדעת השולחן ערוך צריך שירתחו כדי להתיר את איסור השהייה; ולדעת הרמ"א – וכנהוג – די בכך שיהיו חמים כעין שיעור 'מאכל בן דרוסאי' בתבשיל, שלכתחילה הוא חצי בישול, ויש שפירש שהוא מעט יותר משיעור 'יד סולדת', אשר מידתו לחומרא היא 71 מעלות צלסיוס. [שו"ע רנד, ט, משנ"ב מט ו־נא, ושעה"צ מח; ביאורים ומוספים דרשו, 41]
באיזה שלב ניתן להוציא מים מתוך המיחם בשבת?
מיחם העומד על האש וכיוצא בו, ובו מים שלא רתחו – אסור להוציא ממנו בשבת מים בטרם שרתחו כל המים, כיון שפעולה זו מאיצה את חימום המים הנותרים. ויש שאוסר משום כך להשהות בכל צורה שהיא מים שלא רתחו, מחשש שיוציאו מהם בשבת בטרם שירתחו כל המים. וכן אסור להשתמש בשבת במיחם שיש בו צינורית מדידה שהמים שבה מצטננים, וכשמוציאים מים מהמיחם, נכנסים חלק מהמים שבצינורית למיחם ומתבשלים. [ביאורים ומוספים דרשו, 40]
האם יש איסור 'שהייה' בקטניות?
כפי שלמדנו, בבשר חי שטעון בישול ממושך אין איסור 'שהייה', משום שבלאו הכי לא יהיה התבשיל מוכן לסעודת ליל שבת, והאדם מסיח את דעתו ממנו, ולא יעשה כל מלאכה כדי למהר את בישולו, שהרי במשך הלילה יתבשל מאליו; והיתר זה מכונה 'קדֵרה חייתא'. ומכיון שסיבת ההיתר היא הבישול הממושך – קטניות וירקות המתבשלים במהירות, ונאכלים בדרך כלל רק כשהם מבושלים, אינם בכלל היתר זה. [שו"ע רנד, ח, משנ"ב מה, וביה"ל ד"ה עססיות]