יום שני י"ח אב תשע"ו
האם יכול אדם לאסור את חלקו בבית הכנסת על אחֵר?
בית הכנסת, ספר תורה ושאר חפצי קדוּשה, השייכים לציבור, יש לכל אחד מהציבור חלק בהם. ותיקנו רבותינו הראשונים, שאין היחיד יכול לאסור את חלקו על הציבור או על היחיד, שאם לא כן, אם יפרוץ חלילה ריב בציבור, עשוי אחד מבעלי הריב לאסור את חלקו על האחרים כדי למנוע מהם את השימוש בבית הכנסת ובחפצי הקדוּשה. וכיון שכך תיקנו, ש השותפות מלכתחילה נעשית על דעת כן, ולפיכך, אף אם עבר אחד מהציבור ואסר את חלקו על אחרים, אין האיסור חל. [סעיף טו וס"ק פו-פז; ביאורים ומוספים דרשו, 104; וראה ביה"ל ד"ה אינו כלום וד"ה אינו יכול]
אדם שיש בבעלותו בית כנסת פרטי - האם רשאי לאסור על אדם מסוים להתפלל בו?
תקנות רבות תיקן רבינו גרשום מאור הגולה; ואחת מהן היא, שאדם שיש בבעלות בית כנסת פרטי, לא יאסור על יחיד להכנס לתוכו, אלא אם כן אוסר על כל הציבור יחד. הסיבה לתקנה זו היא כדי שלא יתבייש אותו יחיד בדבר; ויתכן שמשום כך אין לאסור גם על אשה להכנס לעזרת נשים. ויש שכתב שהטעם הוא משום שמונע את אותו יחיד מתפילה בציבור; ולפי טעם זה, אם יש בית כנסת אחֵר בעיר רשאי לאסור על היחיד, וכן רשאי לאסור על אשה להכנס לעזרת נשים, כיון שאינה מחויבת בתפילה בציבור. [סעיף טז, ס"ק פח, וביה"ל ד"ה לאסרה; ביאורים ומוספים דרשו, 105]
מה הורה השל"ה הקדוש לתלמידיו של ה'כלי יקר'?
אנשי 'חברה קדישא' העוסקים בקביעות בטהרת מתים ובקבורתם, זוכים במצוות אלו, ואין אחרים יכולים לדחותם, בין אם רצונם להצטרף לחבורתם בקביעות, ובין אם רצונם לעסוק במצוות אלו פעם אחת בלבד. ומעשה שהיה בפראג בשנת שע"ט, בפטירת בעל ה'כלי יקר', שטענו תלמידיו כי ראוי שהם יתעסקו בטהרתו ולא אנשי החברה קדישא, ושאלו את רב העיר, בעל השל"ה, ופסק כי הקברנים המבטלים את עסקיהם בכל ימות השנה כדי לעסוק במצוה זו, קודמים לתלמידיו. [ס"ק צב; ביאורים ומוספים דרשו, 108-109]