האם ייתכן שאדם יעבור על איסור קבלת לשון הרע למרות שהדברים ששמע כבר ידועים לו?
בהלכות הנלמדות היום כותב ה'חפץ חיים', כי מציאות כזו שייכת, וזאת במקרה שניתן לשפוט את העובדות לכאן ולכאן, והמספר דן את לכף חובה, והשומע, אף שאת עצם העובדות כבר ידע קודם לכן, כעת קיבל את דעתו של המספר לדון לכף חובה ולפרש את המעשה לגנות.
היינו סבורים, שהשומע עובר בזה רק על האיסור של 'בצדק תשפוט עמיתך' – אולם ה'חפץ חיים' מחדש שבמקרה זה עובר גם על איסור קבלת לשון הרע!
בביאורים ומוספים מבארים זאת, על פי מה שדייק הח"ח לעיל (באמ"ח ס"ק א) מלשון רבנו יונה שאיסור קבלת לשון הרע הוא בקבלת הגנאי שבסיפור [וכל שאין הנידון מתגנה בעיניו, מותר לשומע להאמין לעובדות], ועל כן היודע את הסיפור ולא פירשו לגנאי, וחברו מחדש את הגנאי שבסיפור, הרי זה סיפור לשון הרע, ואם יקבל את הפירוש של הסיפור, הרי זו קבלת לשון הרע.