יום חמישי ד' בשבט תש"פ
האם יוצאים ידי חובת אכילת מצה במצה שמעורב בה קמח אורז?
מצה העשויה מחיטה ומאורז – ניתן לצאת בה ידי חובת מצות אכילת מצה בליל הסדר, ולכתחילה יש להקפיד שבכל כמות של 'כדי אכילת פרס' (– כמות הנאכלת בתוך 2-4 דקות) שבמצה זו יהיה 'כזית' (33-50 סמ"ק, לשיטות השונות) מהחיטה. ובמצה העשויה ממיני דגן אחרים ואורז, וכן במצה העשויה מתערובת של חיטה או שאר מיני דגן עם קטניות – יש להקפיד שרוב הקמח יהיה מהדגן.
אולם, בשעת הדחק ניתן לצאת ידי חובה במצה העשויה מחיטה ואורז אף אם אין בכל כזית מהחיטה בכל כדי אכילת פרס; ובתערובות האחרות – אף אם הדגן מהווה מיעוט בתערובת, אך בתנאי שיש כזית בכל כדי אכילת פרס.
[שו"ע תנג, ב, ומשנ"ב יד]
האם ניתן לאפות מצה מגרגרי חיטה שהתערבו בהם גרגרים 'מחומצים'?
גרגירי חיטה כשרים לפסח שהתערבו בהם גרגירים שהחמיצו מלחוּת הקרקע וכדומה, וכמוּת הגרגירים הכשרים היא פי שישים מהגרגירים שהחמיצו – ניתן לטחון את התערובת לפני הפסח, ואזי החמץ בטל בתערובת; אך רצוי לאפות את המצות מקמח זה לפני הפסח, כיון שבאופן זה החמץ שבתערובת 'בטֵל' לכל הדעות.
ולמרות שלכתחילה אסור לבטל איסור בתערובת, מותר לטחון את הגרגירים, מפני שהמטרה היא הטחינה עצמה, ולא 'ביטול' החמץ; ויש שהוסיפו לבאר, שגרגירי החיטה מיועדים בכל מקרה לטחינה, וממילא לא ניתן להחשיב את מעשה הטחינה כמעשה של ביטול איסור בתערובת.
[שו"ע תנג, ג, משנ"ב יז, ושעה"צ כג; ביאורים ומוספים דרשו, 24]
מה דינה של חיטה שאכלו ממנה עכברים, צפורים או תולעים?
גרגירי דגן שנגסו בהם עכברים – אין לחשוש שהחמיצו מחמת הרוק שבפי העכברים. ואם כמוּת הגרגירים הבלתי נגוסים אינה פי שישים מהגרגירים הנגוסים, לכתחילה יש להסיר את הגרגירים הנגוסים.
וחיטה שניקרוה צפורים – אף אם כמות הגרגירים הבלתי נקורים אינה פי שישים מהגרגירים הנקורים, אין צורך להסירם, כיון שאין חוששים כלל להחמצת הגרגירים מחמת הרוק שבפי הציפורים.
וחיטה שכירסמוה תולעים – יש מי שכתב שדינה כגרגרים שנגסו בהם עכברים, שלכתחילה חוששים שהגרגירים החמיצו מחמת הרוק; אך רבים חולקים וסוברים שדינה כחיטה שניקרוה צפורים, ואין חוששים כלל להחמצת הגרגירים.
[שו"ע תנג, ג, משנ"ב טו-טז, וביה"ל ד"ה אם לא; ביאורים ומוספים דרשו, 20, וראה שם, 21]