היכן מוזכר הטווס בתנ"ך?
הטווס נזכר פעמים רבות בחז"ל. "בא וראה הטוס הזה שלוש מאות וששה או חמישה מיני צבעונים יש בו" (תנחומא תזריע ב); "אי זהו ירקרק שבירוקים… סומכוס אמר ככנפי טווס" (ירושלמי סוכה פ"ג ה"ו). ובמדרש (במדבר רבה ז ד) נאמר לגבי טעמו של המן: "מי שהיה מתאוה תרנגול או פסיון או טווס כך היה טועם כל מה שהיה מבקש". ה'תכיים' שהובאו בימי שלמה המלך (מלכים א' י כב, דה"ב ט כא) לדעת מפרשים רבים הם הטווסים. וע' בספר השרשים להרד"ק ערך 'תכה' – "והטווס ידוע שקורין לו בלע"ז פאוו"ן, וכן פירש במלכים שם.
- האם הטווס הוא עוף כשר?
הטווס במקורו נחשב לעוף כשר, ולכל הדעות יש לו את כל סימני הכשרות. בתקופת חז"ל אף מוצאים שהיה נאכל. בגמרא (שבת קל. חולין קטז.) מסופר: "לוי איקלע לבי יוסף רישבא [צייד עופות], אייתו לקמיה רישא דטיוסאי [ובערוך גרס 'טווסא'] בחלבא, ולא אמר להו ולא מידי" וכו', ומבואר שם שלא אכל משום שלא סבר כר"י הגלילי שמותר לאכול עוף עם חלב. אמנם עם השנים נחלשה מסורת הזיהוי של הטווס כעוף כשר, משום שברוב המקומות הוא חדל מלהיות עוף מאכל, בגלל יוקר בשרו או משום שלא היה מצוי.
- מה הקשר בין דוכיפת לטווס?
הראשון המעורר על היתר אכילת הטווס משום ספק בזיהויו, הוא בעל 'כנסת הגדולה' (יו"ד פ"ב ס"ק לא). הוא מביא את דברי רש"י (חולין שם ובבא קמא נה.) המפרש טווס – 'פאוון בלע"ז', ולעומת זאת בחולין (סג) הוא מפרש על 'דוכיפת' – שהיא מהעופות הטמאים – "והוא עוף גדול כתרנגול שקורין לו 'פאוון שאלביא'" (טווס בר). ולפי זה כותב ה'כנסת הגדולה': "ואחרי הודיע אלקים אותנו את כל זאת, מי פתי יסור לאכול הפאוון, אם לא יכיר 'פאוון שלביא'. שאולי הפאוון הנמצא בינינו הוא 'פאוון שאלביא', ונמצא נכשל בדבר האיסור… והמנהג יוכיח, שאין בקושטא עופות רבות הנקראים 'פאווניש' ואין מי שאוכל אותו. ואנשים חכמים וידועים העידו דבשאלוניקי מחזיקין אותו לעוף טמא". ובספר שלחן גבוה (יו"ד שם ס"ק יד) כתב: "עוף הנקרא פאוון בלע"ז יש מתירים ויש אוסרים, והרב כנה"ג כתב ושומר נפשו ירחק מהם ע"ש".
- בדורות האחרונים פסקה המסורת על כשרות הטווס
אחד המקומות בהם ידוע כי הייתה מסורת כשרות על הטווס ואף אכלוהו בפועל, היא איטליה. העדות האחרונה על אכילת טווס באיטליה ידועה לנו מלפני כ-200 שנה. אולם בדורות האחרונים לא מצאנו כל עדות לאכילת טווס, כאמור, לא בשל העדר סימני טהרה אלא בשל היעלמותה של המסורת על אכילתו. וזאת על פי שיטת רוב הפוסקים האחרונים שלא די בסימני טהרה של העוף אלא דרושה גם מסורת על אכילתו.
- אסור לאכול טווס משום… 'בל תשחית'
בין המתירים את אכילת הטווס היה הגר"י קאפח זצ"ל, שהיה מורה שהוא עוף טהור (ע"פ שיטות הראשונים, וביניהם הרמב"ם ורבנו תם, שלא דרושה מסורת כי אם סימני טהרה בלבד), אמנם סבר כי אין ראוי לאדם לכלות את ממונו בקנייתו, והקונה אותו עובר ב'בל תשחית' משום שעלותו יקרה.
(ע"פ ספר 'מסורת העוף')