השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
גוי המתאכסן אצל ישראל שלא ברשות האם אוסר עליו בטלטול? • מה הדין כאשר חצר משועבדת לגוי עבור חוב ונכנס אליה שלא ברשות? • ומה הכוונה 'נכנס שלא ברשות'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ד סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
גוי שמתארח בחצר שלא בקביעות אלא לפי שעה, אם מתאכסן בה שלא ברשות, דהיינו, שלא נתנו לו חדר בהשאלה או בשכירות, וממילא אפשר לסלק אותו בכל שעה, אינו אוסר (דשלא ברשות ממש, ודאי אינו אוסר) אבל אם נכנס ברשות, דהיינו, שנתנו לו חדר בהשאלה או בשכירות, הדין הוא, שאם הוא רגיל להתארח בחדר הזה שנתנו לו, אוסר מיד, כי הוא נחשב כבן חצר, אבל אם אינו רגיל, הדין הוא, שאינו אוסר עד לאחר ל' יום, וכדין אורח.
מביא המ"ב נידון, בגוי שאחד מבתי החצר משועבדים לו עבור חוב, ונכנס שלא ברשות, האם זה מוגדר שלא ברשות ואינו אוסר, או שזה מוגדר כברשות, כי סוף סוף הבית משועבד לו.
שואל הבה"ל, למדנו לעיל בסי' שפ"ב, שיהודי שמשכיר לגוי בית בחצר, הגוי לא אוסר, כי אדעתא דהכא לא השכיר לו, אז איך כאן כתוב שהוא אוסר? ואומר הבה"ל בשם הגר"ז, שם מדובר שזה לפרק זמן ארוך, אבל כאן מדובר שזה לפרק זמן קצר, וממילא אין את האומדנא שהוא משכיר לו את זה על דעת שלא יאסור, ועוד מתרץ הבה"ל, ששם מדובר שהוא גר בבית נפרד, ואין דרך להשאיל או להשכיר לגוי בית נפרד בחצר, אבל כאן מדובר שהוא גר בחדר אחד בבית היהודי, וזה דבר מצוי.
חיילים של המלך שמתאכסנים בבתי ישראל, הם אוסרים, אא"כ יש לבעלי הבית היהודים תפיסת יד באותם חדרים שהחיילים מתאכסנים בהם, שאז זה מוגדר כרשות של הבעלים, ולא כרשות של החיילים, והם אינם אוסרים, ותפיסת יד, היינו, אם יש לבעלי הבית באותם חדרים, כלים שאסור לטלטל אותם בשבת.
ולכאורה קשה, איך שייך 'חיילים שלא ברשות', והרי מבואר בסעיף א', שבשלא ברשות, לא אוסרים? ומבאר המ"ב, שמדובר כאן שיש להם רשות ע"פ דינא דמלכותא להיכנס לחדרים, וכיוון שכך, זה נקרא ברשות, ומביא המ"ב בשם המשכנות יעקב, שהוא חולק על פסק השו"ע, ודעתו, שלגבי אנשי חייל, כיוון ששם הבעלים על אותם בתים, החיילים אינם אוסרים.