יום שלישי כ"ג באייר תשע"ח
האם מותר להעביר בשבת את מֵכל האשפה מהמטבח למרפסת השירות?
דבר מאוס המונח במקום שבני אדם שוהים בו או עוברים בו, וגורם להם אי נעימות ממשית, בין הוא מאוס מצד עצמו, ובין אם הוא מדיף ריח רע – מותר לטלטלו כדי להוציאו החוצה, אף אם הוא מוקצה. היתר זה מכונה 'גרף של רעי'.
והיתר הטלטול תלוי בטבעו של כל אדם, דהיינו שדבר הגורם אי נעימות ממשית לאדם מסוים, מותר לו לטלטלו למרות שאנשים אחרים אינם נמנעים מלשהות בסמוך לדבר זה.
ודוגמה לדין זה: מֵכל אשפה מלא המונח במטבח ששוהים בו זמן מרובה בהכנת המאכלים, או אף אוכלים בו, ונודף ממנו ריח רע, או שמראה האשפה עצמה גורם לאי נעימות ממשית – מותר להעבירו לחדר שלא שוהים בו, וכגון ל'מרפסת שירות'.
[שו"ע שח, לד, ומשנ"ב קלא; ביאורים ומוספים דרשו, 134 ו־136]
דבר מאוס מונח בסלון – האם עדיף להורות לילד להוציאו החוצה?
עוד בענין 'גרף של רעי': מוקצה שהוא גרף של רעי – לדעת רוב הפוסקים מותר לטלטלו בידים אף כאשר ניתן לטלטלו באמצעות כלי, כגון מטאטא. ויש אומרים שאם יכול לומר לגוי להוציאו, יעשה כן. ואם יכול לומר לקטן להוציאו – יש אומרים שיאמר לקטן להוציאו; ויש אומרים שלא יאמר לקטן לעשות כן, כדי שלא יסבור שמותר לטלטל מוקצה.
ואם הגרף של רעי מונח במקום שבני אדם שוהים בו אך עתידים לעוזבו מיד עד לאחר השבת, כך שלא יפריע להם עוד בשבת זו – אסור לטלטלו. ולדוגמה: אם מונח בסלון הבית דבר מאוס, ובני הבית יוצאים מהבית לאכול סעודה שלישית במקום אחר ואינם עתידים לשוב לביתם עד למוצאי שבת, אסור לטלטלו.
[משנ"ב שח, קל; ביאורים ומוספים דרשו, 121, 135 ו־138]
האם בשר חי קפוא הוא 'מוקצה'?
בגמרא נאמר שבשר בלתי מבושל אינו מוקצה, משום שיש האוכלים אותו בעודו חי. לדעת פוסקים רבים היתר זה הוא אף בבשר בהמה, אך יש אומרים שאינו אלא בבשר עוף; ובשעת הדחק ניתן להקל.
ונחלקו הפוסקים האם היתר זה קיים גם בזמננו, שאין מי שאוכל בשר בלתי מבושל; ויש שהקל רק בבשר עוף, בשעת הדחק. ואף לדעת המתירים – אם הבשר קפוא, אסור לטלטלו; ויש שהקל באופן שקיימת אפשרות להפשירו בשבת.
ויש שכתבו טעם נוסף להיתר הטלטול של בשר חי – משום שהוא ראוי למאכל כלבים (ראה תקציר לאתמול), אך לדעת רוב הפוסקים, מאכל העומד להיות ראוי לאכילת אדם, אסור לטלטלו על סמך היותו ראוי למאכל בעלי חיים.
[שו"ע שח, לא, משנ"ב קכה, וביה"ל ד"ה דחזי; ביאורים ומוספים דרשו, 127]