האם אפשר לברך על הטלית והתפילין בין ברכו לקריאת שמע?

מדוע על תפילין מותר לברך באמצע קריאת שמע ועל טלית אסור?│ומה הדין לגבי ברכת רעמים באמצע קריאת שמע?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ס"ו סעיפים ב' – ג']  

הפסקה בקריאת שמע לדברים שבקדושה

בסעיף א' עסק השולחן ערוך, בעניין הפסקה בין הפרקים ובאמצע הפרק שבקריאת שמע, האם מותר להפסיק לדברי חולין, לשאול בשלום אדם ולהשיב כאשר שואלים אותו, ומבואר שם, שיש הבדל האם זה מפני הכבוד או מפני היראה, וכן האם זה בין הפרקים או באמצע הפרק, ובסעיף ב', הנידון הוא לגבי הפסקה לדברים שבקדושה, כגון, אדם ששכח ללבוש טלית ותפילין, או אדם שלא היה לו טלית ותפילין לפני התפילה, ובאמצע התפילה מזדמנים לו הטלית והתפילין, האם מותר לברך עליהם או לא, וכן האם מותר להפסיק לעניית קדיש, קדושה, ברכו, מודים אנחנו לך, אמן, אשר יצר, ברכת רעמים, באמצע הפרק או רק לאחר התפילה, ומבואר בשולחן ערוך, שאם הזדמנו לאדם טלית ותפילין באמצע התפילה, מותר לברך עליהם רק בין הפרקים ולא באמצע הפרק, ומביא הרמ"א יש אומרים, שיש הבדל בין טלית לתפילין, לגבי טלית, לא יברך עליה עד לאחר התפילה, אבל לגבי תפילין, יברך עליהם בין הפרקים, ומבאר המשנה ברורה, שטעם החילוק ביניהם הוא, משום שתפילין הם חובת הגוף, ועוד, שאדם הקורא קריאת שמע ואין לו תפילין, הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו, שאומר, 'וקשרתם לאות על ידך', ואין לו תפילין, לכן מותר לברך עליהם בין הפרקים, אבל טלית אינה חובת הגוף, אלא אדם שלובש בגד שיש בו ד' כנפות, יטיל בו ציצית, ולכן אסור לברך עליה אפילו בין הפרקים, ובכל זאת, מותר להתעטף בה בלי ברכה.

הנחת תפילין באמצע קריאת שמע

אומר המשנה ברורה, אדם שקורא קריאת שמע ללא תפילין, ותוך כדי הקריאה הזדמנו לו התפילין, ילבש אותם בתוך קריאת שמע, ויברך עליהם, וייתכן שהטעם הוא משום שבתוך קריאת שמע, מאוד חשוב שקריאת שמע תהיה עם תפילין, ולכן מותר לו להניחם בתוך קריאת שמע עם ברכה.

ענייה לדברים שבקדושה באמצע קריאת שמע

קדיש, קדושה, ברכו, ומודים, מותר לענות אפילו באמצע הפרק, ובקדיש, לא את כולו, אלא 'יהא שמיה רבא', ואמן שלאחר 'דאמירן בעלמא', אבל אמן שלאחר 'תתקבל', או שלאחר 'יהא שלמא', או שלאחר 'עושה שלום', זה רק מנהג בעלמא, ואסור להפסיק ולענות אותם באמצע הפרק, וכן לעניין קדושה, יענה רק 'קדוש קדוש קדוש', וכן 'ברוך כבוד', ולעניין מודים, יענה רק 'מודים אנחנו לך' בלבד, ולגבי ברכת רעמים, יש מי שאומר שיפסיק באמצע הפרק משום שזו מצוה עוברת, ויש מי שאומר שלא, אלא כיוון שהוא עוסק בשבחו של מקום, לא יפסיק לברכת רעמים, והעניין שמותר להפסיק באמצע הפרק, הוא משום שלמדנו בסעיף הקודם, שאפילו מפני כבוד בשר ודם יש אופנים שמותר להפסיק, כל שכן מפני כבודו של מקום, ולגבי אמן שלאחר 'הקל הקדוש' ואמן שלאחר 'שומע תפילה', מביא הרמ"א יש אומרים, שיש להם דין של קדושה וברכו, ומותר לענות אותם גם באמצע הפרק של קריאת שמע.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א