השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"א סעיף ב' [בחלקו השני]
- שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה -
באלו אופנים מותר לעשות מלאכה בער"ש מן המנחה ולמעלה ? | מה ההיתר להסתפר בער"ש מן המנחה ולמעלה? | מדוע לא קבעו "סדר" בישיבות, בער"ש מן המנחה ולמעלה?
מלאכה שאדם לא קבע עליה ולא תכנן מראש שיעשה אותה ביום שישי מן המנחה ולמעלה, אלא נזדמן לו מלאכה בער"ש מן המנחה ולמעלה, מותר לו לעשות אותה, וכן מותר לעשות מלאכה לצורך שבת כגון לתקן ולתפור בגדים, וכן מותר לעשות זאת לחברו אבל לא יטול על זה שכר, וכן מותר לכתוב ספרים לעצמו דרך לימודו, וכן לחברו אך שלא יטול שכר, אא"כ קשה עליו פרנסתו ואין לו כסף לקנות צרכי שבת, מותר לו להתעסק במלאכה גם בער"ש אחר חצות כדי שיהיה לו ממה לקנות צרכי שבת וכמו שמצינו בחול המועד דמי שאין לו מה יאכל, מותר לעסוק במלאכה בחול המועד.
בער"ש מותר להסתפר מן המנחה ולמעלה ואפילו בשכר, והחילוק בין זה לבין תיקון בגדים שאסור ליטול שכר, הוא, שבתספורת כולם יודעים שהיא לצורך שבת לכן מותר, משא"כ בתיקון בגדים לא כולם יודעים שבגדים אלו נצרכים לשבת דאולי יש לו בגדים אחרים, לכן מותר לתקן בגדי חבירו בער"ש אבל לא ליטול שכר.
הבה"ל מביא שהגר"א אסר תספורת מער"ש ולמעלה, וכן מביא המ"ב בשם האר"י שלא היה מסתפר כאשר הגיע זמן תפילת מנחה, והטעם שהיום מקילים בזה הוא כיון שקוראים לבוא לבהכנ"ס ולא ישכחו, ויתכן שהיום ההיתר הוא כיון שיש מניינים קבועים.
יש לאדם למעט מלימודו בער"ש כדי שיכין צרכי שבת, ומביא המ"ב, שלכן לא קובעים ישיבה ביום שישי אחה"צ, אא"כ הלימוד הוא עם קצבה כגון פרק או דף מסוים או לימוד עם רבים, וכן לימוד פרשת השבוע עם רש"י שהוא עם קצבה.
סימן רנ"ב סעיף א'
- דין מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בער"ש כדי שיהיו נגמרים בשבת -
מהו ההיתר להתחיל מלאכה בער"ש והיא ממשיכה בשבת?
יש מלאכות שאע"פ שהם ממשיכות בשבת מותר להתחיל אותם ביום ו', כיון שהתחיל בהיתר, כגון לשרות דיו וסממנים במים והם נשרים בשבת, שהאיסור הוא, או משום לש או משום צובע, וכיון שהתחיל בער"ש מותר, דנעשית המלאכה מאליה, וכן לתת אונין של פשתן לתנור כדי שיתלבנו, ולתת צמר לתוך היורה שאינה על האש והיא טוחה בטיט, דהיינו ב' תנאים, גם שתהיה לא על האש, וגם שתהיה סגורה שממילא לא יחתה בה, ואע"פ שמתבשלת בשבת, מותר, וכן מותר לפרוס מצודות בער"ש.