האופנים המותרים בטלטול 'מוקצה'

הדף היומי בהלכה ז' בתשרי מתחילת סימן רנ"ט עד סעיף ב'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סימן רנ"ט סעיף א'

- כמה דיני הטמנה וטלטולם -

טמן הקדירה בבגד שהוא מוקצה, כיצד יוכל להשתמש בקדירה? | באיזה אופן יכול אדם להטמין קדירה בגיזי צמר?

סעיף זה עוסק בהטמנה בבגדים שהם מוקצה, ומבואר בשו"ע שאם טמן במוכין דרך מקרה, אסור לטלטלן, ומבאר המ"ב, שמוכין אלו עומדים לעשות מהם לבדין, וממילא הם נחשבים למוקצה מחמת חסרון כיס, ולכן עליו לתפוס את הכיסוי של הקדירה, דהיינו הכיסוי שמגולה מחוץ למוכין, וכך ימשוך את הכיסוי והם נופלים מאליהם, שאז זה טלטול מן הצד ומותר, ואם טמן בהם לעולם, הם לא מוקצה כי הם עשויים כדי להטמין בהם את הקדירה, וא"צ שייחד בפה, אלא מספיק ייחוד במחשבה מער"ש, וצריך שיהיה הייחוד לעולם.

אם טמן בגיזי צמר, אפילו לא ייחדן לזה, מותר לטלטלן, ואומר המ"ב, שגיזי צמר הם עומדים לטוויה והם מוקצה, אבל כיוון שזה לא כ"כ חשוב כמו מוכין, מספיק שטומן בהם פעם אחת בלבד בשביל שיפקע מהם שם מוקצה, ואם הם נתונים במחסן ורוצה לסחור בהם, הם מוקצה מחמת חסרון כיס, ואז מה שטמן בהם פעם אחת בלבד, לא מספיק אלא צריך ייחוד לעולם.

באופן שהגיזי צמר נחשבים למוקצה וכגון שעומדים לסחורה, אם טמן בהם בלי ייחוד ינער הכיסוי והם נופלים לצדדים.

לכאורה יש כאן בעיה אחרת, תיפו"ל שהקדירה עצמה נהפכה למוקצה כי היא בסיס למוקצה דהיינו הגיזי צמר שמונחים עליה, או אפילו הכיסוי עצמו נהפך להיות מוקצה? על זה אומר השו"ע שזה לא כך ואינה נעשית בסיס להם, ומבאר המ"ב, שכיוון שהגיזי צמר או המוכין עשויים לשרת את הקדירה, זה לא נחשב לבסיס.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים