היום נלמד: דיני קדימה לברכה
יום רביעי ט"ז בניסן תשע"ז
האם דיני הקדימה לברכה הם חובה או 'מעלה'?
כאשר מונחים לפני אדם שני מאכלים וחפץ לאכול את שניהם, פעמים שעליו להקדים ולברך על אחד מהם. חכמינו ז"ל הזכירו לעניָן זה שתי סיבות להקדמה: חשיבות המאכל, כשהוא משבעת המינים, וחביבות המאכל על האוכל; ונחלקו חכמים בנוגע לסדר הקדימה - אם מאכל משבעת המינים קודם למאכל חביב יותר, או להיפך. והראשונים נחלקו בנוגע לפירושהּ של מחלוקת זו, ובנוגע לפסק ההלכה, וכפי שנלמד להלן ובימים הבאים. וחמוּרה חובתם של דיני קדימה אלו, עד שמי שאינו מקיימם, נקרא 'עבריין' ו'עובר על דברי תורה', ויתכן שחייב בנידוי ו'מכת מרדות'. [שו"ע א, משנ"ב הקדמה-א; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
מהו סדר הקדימה לברכה למאכלים שברכתם שווה?
האוכל שני מאכלים שברכתם הראשונה שווה - אם אחד מהם משבעת המינים, כגון תמר ותפוח, צריך להקדים ולברך על הפרי משבעת המינים. ואם שניהם משבעת המינים, כגון זית ותמר, או שלא משבעת המינים, כגון תפווח ואגס - אם רק אחד מהם שלֵם, צריך להקדימו לשני; ואם שניהם שלֵמים, אם שניהם משבעת המינים, ישנו סדר קדימה מיוחד על פי הסדר שבו הוזכרו בתורה, וכפי שנלמד בימים הבאים; ואם אינם משבעת המינים, צריך להקדים את החביב עליו יותר; וראה תקציר למחר, בנוגע לפירושהּ של 'חביבות' זו. [שו"ע א, משנ"ב ב-ו, ושעה"צ ג-ד]
האוכל תפוח ואגס - האם צריך לברך דווקא על התפוח?
האוכל שני מאכלים שברכתם שווה, ושניהם שלֵמים או בלתי שלֵמים, ואינם משבעת המינים, ושווים בחביבותם, אך אחד מהם מזין את הגוף, כגון תבשיל של מיני דגן, והאחֵר אינו מזין את הגוף, כגון מיני מתיקה - יתכן שצריך להקדים ולברך על המאכל המזין. ונחלקו הפוסקים אם למאכל הנאכל לצורך בריאות יש חשיבות על פני מאכל אחר. ופירות ארץ ישראל אינם קודמים לפירות חוץ לארץ. ופירות שהוזכרו בדברי חז"ל כמשל לעם ישראל, כגון תפוחים ואגוזים - יש שכתב שיש להם חשיבות כפרי חביב (ראה לעיל), ויש חולקים. [ביאורים ומוספים דרשו, 3 ו־7]