מה נאמר על מי שיוצא באמצע חזרת הש"ץ

י"א תשרי- סימן נ''ה אמצע הסעיף "ואין אומרים אותו"- אמצע סעיף ג' "אבל אין קורין"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

כמה קדישים צריך לומר בכל יום ?

כיצד עונים אמן על אמירת קדיש מכמה בני אדם יחד? ומה עושים כאשר יצאו חלק מהמניין באמצע חזרת הש"ץ?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ה סעיפים א' – ג']  

מניין הקדישים שצריך לומר בכל יום

ישנם חמשה דברים שצריכים להיות דווקא בעשרה אנשים יהודים גדולים בני דעת, והם, קדיש, קדושה, ברכו, קריאת התורה, נשיאת כפיים, ומבואר במשנה ברורה, שלא טוב להרבות באמירת קדיש, עוד מבואר, שאדם חייב לומר בכל יום שבע פעמים קדיש, שנאמר 'שבע ביום הללתיך', ואותם שבע קדישים הם כדלהלן, חצי קדיש שלאחר פסוקי דזמרה, חצי קדיש שלאחר שמונה  עשרה, קדיש תתקבל שלאחר 'ובא לציון', קדיש שלאחר 'עלינו לשבח', חצי קדיש שלפני שמונה עשרה של תפילת מנחה, וקדיש תתקבל שלאחר מנחה, וקדיש שלפני שמונה עשרה של תפילת מעריב, אבל קדיש תתקבל שלאחר מעריב, אינו ממניין שבע קדישים שצריך לומר בכל יום.

אמירת קדיש לאחר פסוקי דזמרה

מביא המשנה ברורה נידון, באופן שאדם אמר פסוקי דזמרה, ולא היו עשרה בבית הכנסת, וכן אדם שאמר 'אשרי' של מנחה, ולא היו עשרה בבית הכנסת, ונתאספו עשרה רק לאחר מכן, האם אפשר לומר אז קדיש כיוון שלא היו עשרה בשעת אמירת פסוקי דזמרה או בשעת אמירת אשרי, או שאפשר לומר קדיש, ונחלקו בדבר, ומביא, שטוב לומר שלשה פסוקים בין אשרי לבין שמונה עשרה של מנחה, ואז יאמר קדיש בעשרה.

בני אדם האומרים קדיש יחד

מביא המשנה ברורה נידון, בשני אנשים שאומרים קדיש לא בשווה, אלא אחד אומר יותר מהר ואחד אומר יותר לאט, והם אינם אוחזים באותו מקום, ואומר, שאם ההפרש ביניהם הוא פחות מכדי דיבור, הדין הוא, שיאמר אמן אחד וזה עולה על שניהם, אבל אם ההפרש ביניהם הוא יותר מכדי דיבור, יענה אמן על כל אחד ואחד.

צירוף אדם שנוצר על ידי ספר היצירה למניין

מביא המשנה ברורה נידון, באדם שנוצר על ידי ספר היצירה האם הוא ראוי להצטרף למניין, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם החזון איש, שאין לו בכלל זכויות של ישראל, ואינו נחשב ליהודי, וקרוב הדבר שאין לו זכויות של אדם, ולכן, אדם שהורג אותו, לא עובר על 'לא תרצח'.

יצאו חלק מהמניין באמצע חזרת הש"ץ

אם התחילו חזרת הש"ץ או קדושה והיו עשרה, ובמשך הזמן יצאו חלק מהעשרה, הדין הוא, שיכול לגמור את כל השמונה עשרה, ואפילו חצי קדיש שלאחר שמונה עשרה, וכן קדיש תתקבל שלאחר 'ובא לציון' על סמך העשרה שהיו בהתחלה, מכיוון שכאשר הוא התחיל את חזרת הש"ץ, היו כאן עשרה, אבל אסור לו להתחיל נושא חדש, ולכן, קריאת התורה כבר לא יכול להתחיל, וכן אם בברכת יוצר אור היו עשרה, ולקראת שמונה עשרה אין עשרה, אינו יכול להתחיל שמונה עשרה, וכתוב ברמ"א, שכאשר יש עשרה מצומצמים, ואחד עזב באמצע חזרת הש"ץ, עליו נאמר הפסוק 'עוזבי ה' יכלו', אבל אם עוזב לפני העניין הבא, הוא לא בכלל הקללה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן