הרב אליהו חיים פנחסי
מחבר הספר "הכשרות למעשה"
אכילת בשר ודגים יחד – מבואר בשו"ע (יו"ד סימן קטז ס"ב), שמפני הסכנה צריך להזהר שלא לאכול בשר ודג יחד. ע"כ. אף שיש שכתבו דהאידנא נשתנו הטבעים ואין לחשוש מפני הסכנה, מקובל לאסור אכילתם יחד. איסור זה אמור בכל סוגי הבשר והדגים, אפילו כשלא נתבשלו יחד.
לאכלן בזה אחר זה – כתב הרמ"א (שם), שלאוכלם בזה אחר זה – אין לחוש. אולם לדעת השו"ע (או"ח סימן קעג ס"ב), חובה ליטול ידיו בין אחד לשני, ויאכל וישתה משהו ביניהם כדי לרחוץ פיו. ולדעת הרמ"א (שם) אין חובה בנטילת הידיים, אך ראוי לשתות ולאכול דבר מה ביניהם. יש לציין כי בימינו שאוכלים בכף ומזלג יש להקל יותר בעניין הנטילה.
נתבשלו יחד – בשר ודגים שנתבשלו יחד, או שנתערב קצת דג בתוך תבשיל של בשר, או להיפך ואי אפשר להוציאו – אם אין שישים בבשר נגד הדג או להיפך, אין לאכול ממנו. ויש להכשיר את הכלי גם אם עברו עליו 24 שעות ואינו בן יומו. כן העלה בשו"ת שבט הלוי ח"ו (סימן קיא).
סיר שבושל בו בשר, להשתמש בו לדג או להיפך – מותר לבשל בשר בסיר שבישלו בו דג ואפילו באותו יום, היות וחשש הסכנה קיים, רק כאשר יש ממשות בשר ודג.
בצל שחתכו בסכין בשרי, לבשלו עם דג – מותר מעיקר הדין לבשל את הבצל שנחתך בסכין בשרי ולבשלו עם דג. אך לכתחילה טוב להחמיר ולא לחתוך בסכין בשרי בן יומו בצל, שרוצים לבשלו עם דגים.
לחם שנאפה עם בשר – מותר לאוכלו עם דגים, וכן להיפך. ט"ז (יו"ד ימן קטז סק"ב).