דינו של המפסיק באמצע קריאת שמע

מה הדין באופן שהפסיק מחמת אונס?│ולפי מי מחשבים את זמן ההפסק?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ס"ה סעיף א']  

הפסיק באמצע קריאת שמע

אדם שהפסיק באמצע קריאת שמע, או באמצע הלל, או באמצע ברכת המזון או באמצע קריאת המגילה, בין אם הפסיק בשתיקה ובין אם הפסיק בדיבור, אינו צריך לחזור לראש, אלא ממשיך מהיכן שפסק והלאה, ואפילו שהפסיק הפסק כזה, שהוא זמן שראוי לסיים בו את כל קריאת שמע או ברכת המזון או הלל או קריאת המגילה, ממשיך ממקום שפסק, ומביא הביאור הלכה בשם המגן אברהם, שאדם שהפסיק בדיבור במזיד, באופן עקרוני, הוא צריך לחזור לראש, אלא שכיוון שאנשים אינם יודעים את חומרת האיסור לדבר באמצע קריאת שמע או באמצע הלל או באמצע קריאת המגילה, הם נידונים כשוגגים, ואדם שהפסיק בשוגג, לא צריך לחזור לראש, אלא ממשיך מהיכן שפסק, אומר הביאור הלכה, לפי זה, אותם המקומות שיודעים את חומר האיסור לדבר באמצע, אם עבר אדם ודיבר באמצע, חוזר לראש.

מביא הרמ"א יש אומרים שסוברים, שבאופן כזה שההפסקה הייתה מחמת אונס, הדבר חמור יותר, מכיוון שכאשר הוא אנוס, הוא לא יכול להמשיך הלאה להתפלל או לקרוא קריאת שמע, ובאופן כזה, אם הפסיק הפסק כזה שהוא זמן שראוי לסיים את כולה, חוזר לראש, ומביא המשנה ברורה, שמחמת אונס הכוונה היא, כגון שהגוף שלו לא נקי, או שהמקום שהוא נמצא בו אינו נקי ואינו ראוי לקריאת שמע, אבל אם מדובר באונס של ליסטים העומד על גביו, זה לא נחשב לאונס, ואומר הרמ"א, שכך הוא המנהג.

אופן חישוב ההפסקה

עוד מביא הרמ"א, שמחשבים את ההפסקה, לפי אותו אדם שפסק, ולא לפי רוב העולם, ומוסיף המשנה ברורה, שזה בין להקל ובין להחמיר, דהיינו, בין להקל, שאם הוא אדם מהיר אז השיעור הוא פחות, ובין להחמיר, שאם הוא אדם איטי אז השיעור הוא יותר.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א