יום ראשון כ"ב בכסלו תשע"ח
באיזה מקרה אסור לאדם מסוים להישאר בבית בשבת ולאחרים מותר?
חכמינו ז"ל אסרו להנות בשבת ממלאכה שעשה גוי במטרה שישראל יהנה ממנה בשבת. ולכן, לדוגמה, אם הפעיל הגוי את התאורה בביתו של ישראל, אסור לו לעשות לאורהּ כל פעולה שלא היה יכול לעשותה ללא אור, כגון קריאה. ואם עשה הגוי את המלאכה בבית ישראל, או בחדרו שבמלון, ויש הנאה מעצם ההימצאות במקום שבו נעשתה המלאכה, וכגון שהפעיל את המזגן ביום חם המיוחד – לא חייבו חכמים את הישראל לצאת מביתו ומחדרו, אך כמובן אסור בעשיית כל פעולה שלא היה יוכל לעשותה ללא מלאכה זו; ורצוי – ויש אומרים: חובה – שיַראה כי אינו חפץ להנות מהמלאכה, וכגון שיסב את פניו מאור שהודלק על ידי הגוי. ברם, אם הגוי עשה מלאכה בציוויו של ישראל, חובה על המצוֶּה לצאת מהמקום שבו נעשתה המלאכה. [שו"ע רעו, א, ומשנ"ב יא-יד; ביאורים ומוספים דרשו, 21 ו־29]
האם מותר לפועל זר לעשות מלאכה לעצמו בבית ישראל?
ישראל הרואה בשבת גוי המתעתד לעשות מלאכה עבורו – צריך למחות בידו; ואם כבר עשה את המלאכה, יזהירנו שלא לעשות זאת שנית, אך כיון שמחה בידו לפני עשיית המלאכה, רשאי להנות ממנה, כיון שבאופן זה שעשה הגוי נגד רצונו, נחשב כאילו עשה את המלאכה לצורך עצמו ולא לצורך ישראל. ואם בא לעשות את המלאכה בביתו של ישראל, צריך למונעו מכך בכל תוקף, ואם מתעקש לעשות את המלאכה – חובה לגרשו מביתו; והטעם, משום שיש בדבר חילול ה', שיסברו הרואים כי בשליחותו של ישראל עושה את המלאכתו. וכשעושה הגוי בבית ישראל מלאכה לצורך עצמו – נחלקו הפוסקים אם צריך למונעו מכך; אך כשניכר שהיא מלאכת עצמו – מותר הדבר לכתחילה. [שו"ע רעו, יא; ביאורים ומוספים דרשו, 22 ו־24]
גוי מפעיל את המעלית בשבת – האם ניתן להצטרף אליו?
גוי שעשה מלאכה בשבת לצורך ישראל וגויים כאחד – אם אין הוכחה שהמלאכה נעשתה לצורך אדם מסוים, וכגון פועל בבית מלון שהפעיל את התאורה בכניסה למלון, בדרך כלל יש להניח שהמלאכה נעשתה לצורך רוב הנמצאים במקום, כך שאם רובם ישראל – אסור להנות מהמלאכה, ואם רובם גויים – מותר. והמתגורר בבנין רב קומות שגרים בו יהודים וגויים, והגוי מפעיל את המעלית בשבת – יש אומרים שנחשב הדבר שכוונת הגוי לצורך עצמו בלבד, ומותר לישראל לעלות עמו; ויש אוסרים, כיון שלדעתם כוונת הגוי הן לצורך עצמו והן לצורך ישראל. אולם, למעשה יש לאסור, משום שבמקרים רבים מוגבר הזרם על ידי הכובד של אדם נוסף, ומטעמים נוספים. [שו"ע רעו, ב, משנ"ב טו ו־יז, וביה"ל אם; וראה שם ד"ה ואם, וארחות שבת כג, הע' צט]