השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
גוי שהדליק את האור בשבת
נקרע העירוב בשבת האם מותר לומר לגוי לתקן אותו? ומה הדין כאשר הגוי הדליק אור לעצמו, האם מותר ליהודי להנות מהאור? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ו סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
למדנו בשיעור הקודם, שגוי שעשה מלאכה עבור הישראל בשבת, אסור לישראל להנות מאותה מלאכה, כיוון שחששו חז"ל שמא יבוא לומר לגוי במפורש לעשות לו מלאכה, אבל כאשר הגוי עושה לצורך עצמו, או לצורך חולה בהיתר, ואפילו חולה שאין בו סכנה, מותר לישראל להנות מאותה מלאכה.
גוי שעשה מלאכה עבור גויים ועבור יהודים, האם ליהודי מותר להנות מאותה מלאכה או לא, לדוגמא, יש מסיבה שמסובים בה יהודים וגויים, ויש חושך, ובא גוי והדליק את הנר, האם מותר ליהודי להשתמש באור או לא? הדבר תלוי, אם רוב גויים, א"כ הגוי הדליק על דעת הרוב, ומותר ליהודי להנות, ואם הרוב יהודים, הגוי הדליק על דעת הרוב, ואסור ליהודי להנות מזה, ואם יש מחצה על מחצה, אסור ליהודי להנות מהאור, ויש בזה ב' פשטים במשנה ברורה, פשט ראשון, כיוון שעושה על דעת שניהם, פשט שני, כיוון שמספק אסור, ונ"מ, לפי הפשט השני שמספק אסור, אז כל פעם שיש לנו ספק אם גוי עשה את המלאכה עבור גוי או עבור ישראל, יהיה אסור, ולפי הפשט הראשון, רק אם עושה על דעת שניהם אסור.
אם יושבים בסעודה רוב יהודים, והגוי הדליק בשביל עצמו, שהרי הדליק ובא להשתמש בו, אפילו אם רובם יהודים, מותר.
בעל העיטור מחדש, שלצורך מצוה מותר לומר לגוי שיעשה מלאכה ואפילו שהיא אסורה מדאורייתא, כגון, אם יושבים בחושך בסעודת שבת, מותר לומר לגוי שידליק את הנר כי זה לצורך מצוה, ויש שחולקים, והרמ"א אומר שלא להקל בזה, ובמקום צורך גדול ומצוה דרבים, כגון אם נקרע העירוב של העיר, ועלולים אנשים להכשל בהוצאה מרשות לרשות, מותר לומר לגוי לעשות איסור דאורייתא ולתקן את העירוב.