יום שני ח' בשבט תשע"ט
גג של רשות היחיד – האם נחשב לרשות היחיד גם כשאין לו מחיצות?
מבנה שהוא רשות היחיד, גגו אף הוא רשות היחיד אף כשאין לו מחיצות, משום שאנו מחשיבים את מחיצות המבנה כאילו הן עולות ומשמשות כמחיצות גם לגג; ובלשון חכמינו ז"ל: 'גוֹד אסיק מחיצתא' (= משוֹך והעלה את המחיצה).
ואף אם שטח הגג הוא יותר מ'בית סאתיים' (ראה תקציר לאתמול), הריהו רשות היחיד, כיון שהמחיצות נחשבות גם במקומן המדומה שעל גבי הגג, כמחיצות שנעשו לשם דיור, (ראה שם).
אולם, גג של רשות היחיד הבולט מעבר לקירותיו – כיון שמחיצותיה של רשות היחיד אינן ניכרות לעומד על גבי הגג, לא ניתן להחשיבן כאילו הן עולות למעלה. וראה להלן בנוגע לדינו של של הגג.
[שו"ע שמה, טז, ומשנ"ב סה; ביאורים ומוספים דרשו, 49]
גג של רשות היחיד הבולט מעבר לקירותיו – האם מותר לטלטל בתוכו?
רשות היחיד שגגהּ בולט מעבר לקירותיו, נחלקו הפוסקים בדינו של הגג: יש אומרים שהוא 'כרמלית'; ויש אומרים שהגג נחשב ל'מקום פְּטור', מפני שלדעתם, אין מושג של כרמלית בגובה של מעבר לעשרה טפחים, ואף כשקרקעית הכרמלית עצמה נמצאת בגובה זה.
ויש אומרים, שאם רוחב הבליטה פחות מארבעה טפחים, הגג הוא רשות היחיד. ויש אומרים שניתן להקל כדעה זו – דהיינו, לענין טלטול לטווח של ארבע אמות בתוך הגג, או העברת חפץ מרשות היחיד אחרת לתוכו – כיון שבלאו הכי יש אומרים שהגג הוא 'מקום פְּטור'; ויש שמסתפק בדבר. ויש שכתב, שאם רוחב הבליטה פחות מחצי טפח, לכל הדעות נחשב הגג לרשות היחיד.
[שו"ע שמה, טז, משנ"ב סו, וביה"ל ד"ה גג; ביאורים ומוספים דרשו, 51-52]
מבנה שגובהו הפנימי פחות מעשרה טפחים – האם נחשב לרשות היחיד?
מבנה שגובהו מבחוץ עשרה טפחים, כולל עובי התקרה, כך שמבפנים גובהו פחות מעשרה, ויש בשטחו הפנימי ארבעה על ארבעה טפחים – נחשב חלָלוֹ לכרמלית, ולא לרשות היחיד, משום שאין המחיצות גבוהות עשרה טפחים.
ויש אומרים שדין זה הוא מדאורייתא; אך יש אומרים שיתכן כי מדאורייתא מבנה זה הוא רשות היחיד, ורק מדרבנן החשיבוהו ככרמלית, ואסרו לטלטל בתוכו לטווח של ארבע אמות, או להוציא ממנו לרשות היחיד הסמוכה אליו.
ואם חפר בקרקע הבית שטח של ארבעה על ארבעה טפחים, בעומק כזה שמקרקעית החפירה ועד לתקרת הבית ישנו גובה עשרה טפחים, נחשב כל הבית לרשות היחיד.
[שו"ע שמה, טו, משנ"ב נט-סב, שעה"צ סד, וביה"ל ד"ה תוכו; וראה שעה"צ סה; ביאורים ומוספים דרשו, 45, וראה עוד שם]