דברים מופלאים כתב רבי יהודה החסיד לפני מאות שנים, שכאשר יהיו ארבעה ימי קריאה רצופים בתורה, אזי באותו החודש יהיו גשמים, והמליץ על כך את הפסוק "יערוף כמטר לקחי" – שלפי התורה כך השפעות הגשמים. [יש מחלוקת גירסאות בו, אם כתוב ג' ימי קריאה (שזה הרבה יותר שכיח) או ד' ימי קריאה].
והנה לפני שבועיים היו לנו ארבעה ימי קריאה כאלה, שני וחמישי וביניהם שני ימי ראש חודש אדר א'. כשהתבוננתי בזה בתחילת החודש, תהיתי ביני לבין עצמי, היתכן כדבר הזה? היהיו גשמים באמצע הקיץ? כי מי שזוכר (ולא צריך להיות זקני צפת בשביל זה…) בתחילת אותו שבוע היה הקיץ במלוא עוזו. היובש היה כזה מושלם, שהיה נראה שזהו, הגענו לקיץ ושוב החורף לא יחזור.
אבל כמובן שלא נפל צרור מדבריו ארצה. בלילה שבין שלישי לרביעי התהפך הכל ונכנסנו שוב למערכת חורפית… בבני ברק למשל, בליל שבת סמוך לחצות עבר שבר ענן מלווה בסערת ברקים, שבתוך דקות מילא את הרחובות בנחלי מים, באופן שלא היה בכל החורף ריכוז כזה בזמן קצר כזה, וכמו כן נשמעו רעמים ארוכים, שאפשר היה לחשוב בטעות שאלה מטוסים!
גם לפני עשר שנים היה מהפך גדול במזג האויר, מקיץ שחון לחורף, אחרי הארבעה ימי קריאה, וציינתי אז במדורנו את התופעה הלא טבעית, שרק כאשר רואים את דברי רבי יהודה החסיד אפשר להבינה. והנה, מי שהביא לי בשעתו את הידיעה על דברי רבי יהודה החסיד, היה ידי"נ מברזיל, הרה"ג רבי משה פריד שליט"א ראש הכולל דשם, והשנה, לאחר שהדברים חזרו על עצמם כאמור, הזכרתי לו את ה'רייד' הזה.
כעבור יממה הוא התקשר אלי בחזרה והוסיף לי דבר מופלא ממקומו. יש שם יהודי יקר מבני הקהילה, שבין יתר עסקיו יש לו שטחי חלקאות גדולים, במרחק כמה שעות טיסה מסאו-פאולו, בהם הוא מגדל בעיקר כותנה. גידולי כותנה. גידולי כותנה כידוע, הם תלויי גשמים באופן מיוחד, והאיש נושא את עיניו לשמים בכל עת, כמאמר חז"ל – אמונה זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע.
רבי משה לומד איתו, ובתוך כדי לימודם באותו יום חמישי הוא סיפר לו בשמי, שהזכרתי את היסוד של רבי יהודה החסיד, ואיך ראו כאן בארץ ישראל בחוש את דבריו מתקיימים. ענה לו האיש בהתרגשות: "ראה זה פלא. הפעם האחרונה שירדו גשמים באיזור שבו קרקעותי נמצאות, היה בדצמבר. כל ינואר לא היו גשמים בכלל. הייתי כבר בלחץ גדול, כי זה יכול להיות הפסד עצום לכל הגידולים. והנה בלילה הקודם (שבין רביעי לחמישי) התחיל גשם בשפע רב, שברוך השם הציל לי את הגידולים!".
מוסיף רבי משה ומספר: הוא אפילו התקשר בנוכחותי לעובד הגוי שלו בשטח, שיספר לי על המהפך שחל בשדות ביממה האחרונה, כדי שאשמע 'דיווח חי' מהשטח…
הנה כן נוכחנו משני חלקי הגלובוס, שדבר ה' יקום לעולם. מלבד האמונה בבורא עולם, יש כאן חיזוק גדול ב'תורת משה עבדי', שכל העולם מתנהל על פי התורה ועפ"י קריאת התורה עד זמננו אנו ממש.
[בשעתו ציינתי, שהפסוק בתורה עליו רבי יהודה החסיד מסתמך, מפנה אותנו בעצם ל'תרי דרבנן'. כי עצם קריאת התורה בשני וחמישי היא דרבנן וכן קביעות החודש – באיזה ימים יהיה ראש-חודש – היא גם דרבנן, ועל כל זה נאמר בתורה, שכשבני ישראל יקראו, כתקנת חכמים, הקב"ה יתן גשמים!"]
(א' סתיו, 'המודיע')
תשובה לתגובה של מאיר
זה פשוט שכוונתו כשהם ימי גשמים בדרך כלל לא מתי שזה קיץ ממש ואנחנו לא מתפללים על גשמים
פעמיים בשבע שנים, בממוצע, חל ראשון של פסח ביום שלישי. בשנה זאת, חל ראש חודש אלול בימי שלישי ורביעי, וקוראים בתורה ארבעה ימים רצופים. בחודש שלאחריו קוראים בתורה חמשה ימים רצופים: שני ימי ראש השנה (חמישי וששי), שבת, צום גדליה, ויום שני. האם בכל אותן השנים היו גשמים בחדשי אלול ותשרי?