מנהג חסידים ואנשי מעשה בחודש אלול בימי הרחמים והרצון להיכנס לצדיקי וגדולי ישראל עם פתקא – 'קוויטל', להתברך מפיהם לכתיבה וחתימה טובה לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, כמובא בספה"ק 'עבודת ישראל' (לט"ו באב). וכן נוהגים בקהילות הליטאים ללכת לגדולי ישראל בחודש אלול שיזכו לשנה טובה ומוברכת.
בנוסף לזה נוהגים בהרבה חצרות החסידים לכתוב 'כוללות קוויטל' או 'צעטיל הכולל', ובו כל שמות החסידים המסתופפים בצילם, כדי שהרבי יוכל להתפלל עליהם בזמן קצר בזמנים הגדולים של ימי הדין, ובאמצעותו עמדו כל החסידים כל העת לזכרון לפניו כדי שיעתיר בעדם ולבני ביתם.
מקור המנהג
כתב בספר 'טעמי המנהגים' (אות תרצד) המקור לזה, לעורר את זכות הרבים בשעה שספרי חיים וספרי מתים פתוחים, כמו שכתב בספר 'מעולפת ספירים' (יום עשירי אות כב) שבזמן שיש דין בעולם כגון ביום הדין, אין לו לאדם להזכיר שמו יחידי לפני הקב"ה, כי אם יזכיר את שמו יזכירו גם חובותיו, כמו שאמר אלישע הנביא לאשה השונמית 'היש לדבר לך אל המלך', שהכוונה למלכו של עולם, שזה היה ביום הדין, והשיבה 'בתוך עמי אנכי יושבת', טוב לי להיזכר עם הרבים.
לפרט הבקשות
היו צדיקים, אשר למרות שכל השמות נכתבו ביחד, ביקשו שכל בקשה תופיע לפני עצמה, וכך היה מנהגו של הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זצ"ל שהקפיד שכל ענין יכתבו בפני עצמו, היינו רשימה לאלו שמצפים לזש"ק, רשימה לפרנסה וכדו', בהטעימו שלפעמים יש אחד מביניהם אשר הוא בעל מזל יותר גדול ועל ידי זה נתקבל בנקל מה שמתפללין עבורו, ומאחר שכבר נפתח השער יכול בקל להמשיך ישועות לשאר אנשים הצריכים לדבר זה.
ובספר 'אוצר החיים' (אות רכג) מביא שה'דברי חיים' מצאנז זי"ע היה קורא את הקוויטל של אנשי שלומו לפני תקיעת שופר, ובבעלזא נוהגים להגיש את ה'כוללות קוויטל' בראש השנה לפני התקיעות ובליל יום הכיפורים קודם 'כל נדרי'. ודרכו של הרה"ק רבי שאול בראך אב"ד קאשוי זצ"ל היתה לצרף את כל הפתקאות שקיבל ולקחם אתו לבית הכנסת וקרא אותם ג' פעמים: בלילה, בשחרית ובמוסף אחרי תפילת הלחש (שאול בחיר ה').
תלמידי ישיבות
ויש מקומות שגם בחורי הישיבות כתבו 'כוללות קוויטל', וכל הבחורים מתכנסים יחדיו ומגישים לפני רבם קוויטל כללי, ובהזדמנות זו משמיע בפניהם דברי מוסר והדרכה לימים נעלים אלו, וכן המנהג בבעלזא. ובחצרות בית ויז'ניץ נהוג שבחורי הישיבות נכנסים עם 'כוללות קוויטל' אף במשך השנה כמו בימי הילולא וביומא דפגרא.
להארות והערות ניתן לפנות למכון 'המנהג' במייל: [email protected]