"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" (במדבר י"ט, ב' – קריאה לפרשת פרה)
מי הוא הבקי בספרי ה'חזון איש'
פעם חיפשו דבר בספר 'חזון איש', ושאלו לרבינו אל מי יש לפנות כבקי בספרי ה'חזון איש'. השיב רבינו שמסתמא הג"ר דב לנדו שליט"א, שהוא תלמיד חכם גדול.
החזו"א כתב ס"ת רק בסוף ימיו
סיפר רבינו: "החזו"א כל ימיו השתוקק לכתוב ספר תורה, ומה שלא עשה כך בתחילה, משום שאחז שספריו קודמים לזה, וכסף לשניהם לא היה לו, אמנם בסוף ימיו, כשכבר סידר את ספריו, היה לו כסף לספר תורה, וכשגמר הכתיבה היה שרוי בשמחה גדולה עד למאד ועשה סעודה למקורבים".
על מי בירך רבינו ברכת "שחלק מחכמתו"
סיפר רבינו: "פעם אחת אירע שנשארתי בישיבת לומז'ה חודש שלם. כשחזרתי הביתה אמר אבא שאברך על החזו"א 'ברוך שחלק', ואז בירכתי פעם אחת. ופרט לזה אמר לי אבא לברך עוד ב' פעמים, פעם אחת על הרב מבריסק, ופעם אחת על הגר"א קוטלר כיון שמוחזק לגדול הדור". ושאלוהו האם בירך גם על הרב מטשעבין, והשיב רבינו שאינו זוכר, אמנם את זה זוכר להדיא, שהחזו"א אחז ממנו מאד מאד (רמש"ג)
ה'קהילות יעקב' נכתב בצורה קלה
אמר רבינו: "אבא זצ"ל כתב את ספריו בצורה קלה וברורה, מפני שהיה ראש ישיבה, והוא כתב לבחורים, לכן כתב קל כל כך".
הקושי שבהלכות בורר
שמעתי מרבינו, שהלכות בורר בשבת אינן פשוטות כלל ועיקר, ויש בזה הרבה חילוקים דקים כגון להגדיר מהי תערובת ומה לא. וסיפר שפעם התארח אצלו בשבת חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ולאחר הסעודה דנו בעניין לפנות צלחות ובקבוקים וכדומה שהיו על השולחן, האם נחשב הדבר לתערובת, ונתקשו בגדר הדבר.
ועוד סיפר שאביו רצה לחבר ספר על הלכות בורר, מפני קושי גדרי המלאכה, וכשהגיע פעם חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לבני ברק, דן ה'קהילות יעקב' עמו בהל' בורר, אמנם לבסוף לא חיבר ספר ע"ז.
שלש שמות זה מספיק
אמר רבינו שאביו רצה לקרוא לו בברית גם 'פרץ', אבל בסוף החליט ששלוש שמות זה מספיק.
'ברוך שחלק' על הגרי"ש אלישיב זצ"ל
בחתונת רמ"ד צביון בחודש אב שנת תשס"א שהיתה שנת שמיטה, השתתפו גם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ויבלחט"א רבינו שליט"א, וניגש אחד לרבינו באמצע החופה ואמר לו שראה את הגרי"ש קודם החופה ולא בירך עליו 'ברוך שחלק', האם יכול לראותו שוב ולברך עליו כעת? והשיבו רבינו שהכל ראיה אחת ואפשר לברך. אח"כ בסעודה ישבו רבינו וחמיו זה לצד זה, שאל רבינו את חמיו מה שלומו, והשיבו הגרי"ש בשמחה "ב"ה אני יכול לומר שהשמיטה לא נכנסו ספיחין לירושלים".
"איך לשווער יש כח לכל כך הרבה שואלים"…
בשנת תש"ע, לאחר קבלת קהל של עשרות אנשים, אמר פעם רבינו: "אין לי כבר כח לכל כך הרבה אנשים, האם אתם יכולים להסביר לי איך לשווער יש כח לכל כך הרבה שואלים? והוא הרי הרבה יותר מבוגר ממני" (רמש"ג).
יראת הכבוד של רבינו מחמיו
ידוע ומפורסם שהיתה לרבינו יראת הכבוד מאד מחמיו, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ותמיד כשהיה בא לבקרו בחול המועד, היה נכנס אליו בלי המקל מפני כבודו. פעם אחת כשרצה לשואלו בענין שעון זהב בשבת, הכין את השאלה היטב קודם בבית מפני יראת הכבוד.
שאלות בענייני פרה אדומה
האם מותר לקנות פרה אדומה מן הגוי?
האם פרה קדשי מזבח או קדשי בדק הבית?
האם כל עבודה פוסל בפרה?
האם שחיטת פרה כשרה בזר?
כמה אורך השיער השחור שפוסל בה?
אם נדה אפשר להזות עליה והיא טהורה?
אם פרה אדומה מטמאה טומאת אוכלין?
האם מותר לשרוף שתי פרות כאחת?
נשחטה בהמה אחרת עמה בלי, כוונה אם כשרה?
אם נטל שכר לקדש מי חטאת אם כשר?
(מתוך הספר 'הספרים של רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א')