סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א: ידוע ומפורסם שכ"ק מרן הגה"ק מוויזשניץ-מאנסי זי"ע, היה מעורר ומרבה לדבר על גודל מעלת "קביעות עתים" לתורה.
פעם אחת נכנס אליו אחד, והרבי שאל אותו אם הוא לומד משהו במשך היום, והלה הודה על האמת ואמר שאינו לומד כלום במשך היום. שאלו הרבי מהי הסיבה לכך שהוא אינו לומד כלום, והלה השיב כי אין לו זמן ואין לו סבלנות ואין לו כשרונות ללמוד.
חזר הרבי ושאלו שוב, שמא בכל זאת הוא הולך לשיעור מסויים ללמוד, או שמא הוא פותח איזה ספר לעיין בו קצת, ורצה לדעת במה בכל זאת מתבטאת שייכותו לתורה. אמר לו היהודי שכל השייכות שלו לתורה מתבטאת בזה, שבסעודה שלישית בשב"ק הוא שומע את דרשת הרב שלו, שמדבר דברי תורה באופן קל, שמתיישב ונכנס ללבו, ובזה מסתכם כל לימוד התורה שלו למשך השבוע.
זמן מה אחר כך, הזדמן לרב של אותו יהודי להיכנס אצל הרבי זי"ע. אמר לו הרבי: "ברצוני לבקש מכם טובה גדולה". אמר לו הרב: "הבה ואשמע". אמר לו הרבי: "ברצוני, שמעתה ואילך תתחילו להאריך את הדברי תורה שלכם בסעודה שלישית, ולדבר יותר זמן ממה שאתם רגילים עד עתה"…
הרב הסתכל על הרבי בתימהון, והשתומם לשמוע את בקשתו. מה בדיוק רוצה ממנו הרבי ממנו, ומהי עומק כוונתו? הרבי מיהר להסביר את דבריו ואמר לו: "הנה יש אדם אחד שכל שייכותו לתורה מסתכמת בכך, שהוא שומע ממכם את העשר דקות שאתם מדברים דברי תורה בסעודה שלישית, יותר מזה אין היהודי לומד כלום במשך השבוע – הוא לא פותח שום ספר ולא לומד מילה אחת של תורה. נמצא שה'תורה' שלכם היא התורה של היהודי לכל השבוע, ולכן ברצוני שתתחילו להאריך בדברי תורה, וכך יזכה האיש הזה לעוד קצת תורה במשך השבוע"…
*
פעם נכנס אדם אצל הגה"ק מוויזשניץ-מאנסי זי"ע, והרבי שאל אותו אם הוא לומד במשך היום, והלה השיב שהוא לא לומד בכל יום. אמר לו הרבי: עס מאכט זיך אמאל וואס א מענטש קען טראכטן אויף א צווייטן 'איך קען יענעם נישט ליידן'. זאג מיר דעם אמת – אַ טאג וואס דו לערנסט נישט, קענסטו זיך ליידן?!" (קורה לפעמים שהאדם יכול לחשוב על השני שהוא אינו יכול לסבול אותו. ובכן, אמור לי את האמת, ביום שאינך לומד, האם הינך יכול לסבול את עצמך?!)…
*
פעם נכנס אדם אחד אצל הגה"ק מוויזשניץ-מאנסי זי"ע, והרבי שאל אותו: "אמור נא, האם אתה לומד כל יום?" השיב היהודי בכדרך אגב, ואמר כלאחר יד – פארוועדיג – "כן"… וכך שוב ענה כאשר חזר הרבי ושאלו אם הוא לומד כל יום. "כן"…
חזר הרבי ושאל אותו: "האם אתה מתפלל כל יום?" השיב היהודי בתימהון: "בוודאי, מה השאלה?!"… אמר לו הרבי: "מה ההבדל בין תפילה ללימוד התורה? – הלימוד צריך להיות בדיוק כמו התפילה!"…
(פניני נועם שיח, שבועות)