"אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי יברך 'בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהם [להתנאות בהן] בני אדם' (ברכות מג, ב).
ברכה זו נתקנה על ראיית האילנות בעת פריחתם קודם שיצאו הפירות. ויש שכתבו, שאם לא ראה מקודם, אזי כל עוד לא גדל הפרי עד שנגמר כל צרכו וראוי לברך עליו שהחיינו, עדיין יכול לברך. רצוי לברך את הברכה בפעם הראשונה שרואה. אולם אם לא ראה בפעם הראשונה יכול לברך גם בפעם השנייה. זריזים מקדימים למצוות, ומיד בראש חודש ניסן יוצאים למקום שיש אילני מאכל ומברכים את הברכה בשמחה גדולה, ונכון הוא מאד, כי פעמים שבמהלך החודש, נובלים הפרחים ועלול להפסיד הברכה. לכתחילה ראוי לברך ברכה זו דווקא בחודש ניסן.
"ברוב עם הדרת מלך", וראוי לברך את הברכה במקהלות עם. ואמנם, לדעת רוב הפוסקים מעלת "זריזים מקדימים למצוות" עדיפה, ולכן אם הציבור משתהה או מתכוון לברך את הברכה מאוחר יותר או ביום אחר, ראוי להזדרז ולברך את הברכה בהזדמנות הראשונה שלנו.
כששלושה אנשים עומדים יחדיו ומברכים את הברכה, נחשב הדבר ל"ברוב עם", וישנם שכתבו שראוי להשתדל ולברך את הברכה במנין עשרה, כדי לומר לאחריה פסוקים ומזמורים ו"קדיש דרבנן", ויתקנו בזה את הנשמות המגולגלות בעצים באותה העת.
רשב"י זי"ע כותב בספרו הזוהר הקדוש (בפרשת בלק) שבתקופת ניסן משוטטות להן הנשמות ויושבות על חומת גן העדן. הנשמות, כך לדברי הזוהר הקדוש, נראות כמו ציפורים המצפצפות ומשוררות להקב"ה, ומתפללות למען בני האדם היושבים בעולם הזה. זאת מפני שבימים אלו עסוקים בני האדם במצוות החג ובמעשים טובים. לאור דברי הזוהר הללו, ביאר הגאון רבי נתן גשטטנר שליט"א, רב קרית אגו"י בבני ברק, כי משום כך אנו יוצאים בחודש ניסן לגינות ולפרדסים ומשבחים לאלוקינו על הבריות הטובות, הן הנשמות המתפללות על בני האדם, כשעל ידי ברכותיהם של ישראל מתעלות להם הנשמות וזוכות להיכנס לגן העדן.
רבינו הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל נשאל, מאחר וברכת האילנות נאמרת פעם אחת בשנה (ב"ח סימן רכו), ובחלקו הדרומי של כדור הארץ עונות השנה הפוכות ומברכים ברכת האילנות בתשרי, מי שהיה בדרום אפריקה וברך בתשרי, והגיע ללמוד בארץ ישראל, האם ישוב ויברך בניסן?
וענה, שמכיוון שהבריאה החלה בניסן [שעל כן ברכת החמה בניסן], ובדרום אפריקה שמברכים בתשרי, היא ברכה על השנה הקודמת, שכבר ברכו בארץ ישראל בניסן. אם כן יברך בניסן, ושוב לא יברך בתשרי*.
(ווי העמודים וחשוקיהם, גליון נא, מא)
* הערת מרן הגר"ח שליט"א: צריך לברך שוב בחודש ניסן, כי ארץ ישראל היא עיקר העולם, והכל אחר ארץ ישראל.