מעט לאחר נישואיו, כשהוא אברך צעיר לימים, מונה לכהן כאש ישיבת "שם עולם" אמשינוב, ובה הוא נקרא לכהן כמרביץ תורה, וכבר אז ניכרו כשרונותיו העילאיים וידיעותיו המופלגות במסירת התורה, כשתלמידיו נכרכו אחריו ועמדו משתוממים אחר גאונותו ובקיאותו בכל מכמני התורה ממש, מלבד זאת הוא היווה בעבור תלמידיו הרבים סמל ודוגמא לכל תלמידיו מהי הדרך הראויה לגדול בעמל התורה ובהבנת התורה ועמקותה מחד, ובשלימות בעבודת ד' ובתפילה מאידחך, ובה הרביץ תורה עד לשנת תשכ"ח.
באותה תקופה הגיעו מבני בוכרה לשחרו ולבקשו שיבא לכהן בראשות הכולל הנודע 'כולל שם' של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים, שבו מבקשים בני עדת ספרד ללמוד ולהכיר את הווי הלימוד התורתי לעמקותה של כל סוגיא בישרות ודרך אמת והוא שראה כמה נחוץ להם הדבר, ניאות לקבל על עצמו עול זה, ומאז ישב בבית מדרשם כל העת כשהוא עומד עליהם כמלאך האומר להם גדל, ולימדם מהמסד ועד הטפחות כיצד צריך להראות בן תורה ששם כל יהבו בלימוד התורה ומתענג על זיו אמריה.
לאחר מכן התבקש על ידי הגאון רבי מרדכי אליפנט זצ"ל ראש ישיבת איתרי, לבוא ולכהן בה כר"מ ומרביץ תורה. באותם ימים היו בחורים רבים שהגיעו ממרחק וביקשו להכיר את עמקותה של התורה ורזיה, והוא היה מורה דרכם בתורתם, כשהוא חודר עד אמות השיטין לכל סברא ולכל סוגיא, מדריך ובונה את הסוגיא בפניהם על תילה, עד שיהיו להם הדברים מחוורין כשמלה.
באותם שנים נקשרו בו תלמדיו רבות, כשראו בו מורה דרך שיכול להנחיל להם הדרך כיצד להצליח בלימוד התורה ולהכיר עמקי סודותיה, כשעמקותו וחריפותו מחד, וידענותו המופלגת מאידך, שימשו להם לחתוך לכל סוגיא וענין משרשה ועד תומה. מלבד זאת, השמיע את שיעוריו בעומק העיון, ונודע בשערי עולם הישיבות בגאונותו ובקיאותו העצומה, ורבים גם שלא מבני הישיבה באו להתענג על שיעוריו הנפלאים ששמם הטוב יצא בעולם התורה, כשהם נאמרו על ידו בעמקות מיוחדת מחד, וידיעת התורה מאידך. בישיבת איתרי כיהן כמרביץ תורה ואף מסר בה שיעורים כלליים עד שנת תשל"ז.
תלמידיו מתארים, שבאותה תקופה היו אף מתכנסים במעונו ברח' גשר החיים קבוצות של ת"ח שבאו לשוחח עמו בלימוד והיו זוכים לשמוע ממנו חבורות בכל מקצועות התורה, ושם נודעה גדלותו המיוחדת בתורה. כמה מתלמידיו מתארים לנו, שבאו לשוחח עמו בעומקי בסוגיות ובמסכתות שלא עסק בהם לאחרונה, כמו בסוגיות קדשים ונדה וכדומה, והם התפעלו מכך, שבתוך דקות הילך עמהם בתוככי הסוגיא כשהוא ידע להפליג בפרטי תורתו של מרן החזו"א זצוק"ל ומרן הרב מבריסק זצוק"ל ואחרים, וניכר היה כאילו למדם ממש זה עתה.
לאחר מכן נקרא להרביץ תורה בישיבת קול תורה בה כיהן אביו מרן הגרש"ז זצוק"ל כראש הישיבה, וזכה להרביץ בה תורה ויראה, כשרבים מתלמידי הישיבה התענגו על זיו אמריו וידענותו המופלגת, ובמיוחד אהבו להתעמק עמו בעמקי הסוגיות בכל מקום, כשהוא חותר עמהם ומדריכם בדרך נכונה ואמיתית כבשבילי דנהרדעא.
פרק מיוחד במסכת הרבצת התורה החל בראש חודש אייר תשמ"ב, בה הקים את ישיבת 'מעלות התורה' בשכונת שערי חסד בירושלים, ותלמידיו שהתקרבו אליו עמוקות באופן מופלא ספגו מהדרכתו בלמוד ומתורתו. מאז ועד ימיו האחרונים נודע בהרבצת התורה המיוחדת שלו בעמקות מופלאה, כשהוא מוסר שיעורים תמידין כסדרן במסכתות הנלמדות בישיבה, ובעניינים מיוחדים שלשמם התבקש מתלמדיו הקרובים, ואף משמש להם כדמות ביראת שמים וביראתו שקדמה לחכמתו. הוא נשא את תלמידיו כנשוא האומן את היונק ואף לאחר שעזבו את כותלי הישיבה התענין בהם ודאג למחסורם בעומדו לימינם כאחיעזר וכאחיסמך גם בעניינים גשמיים.
בקיאותו בכל מרחבי התורה היתה לשם דבר, הוא אף זכה ללמוד תורת הסוד, ועוד בימי עלומיו היה מגיע לישיבת 'שער השמים', בה היה לומד הרבה מתורה זו ולימים אף כיהן בה כנשיא הישיבה. את תורתו המיוחדת כרך לימים בספריו ונודע במיוחד ספרו 'דרכי שמואל' – על מסכת אהלות, ובה נודע בשער בת רבים חביבותו וקרבתו אצל רבינו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל על ידי הסכמתו הנלהבת שנתן עבור ספרו זה, וכן בספריו הנודעים 'אהל רחל' בה נתפרסמו שיעוריו ושיחותיו הרבים.
תלמידיו הרבים תאירו, שבכוחו התורתי המיוחד הוא השכיל להחדיר תמיד בכל סוגיא ללמוד את הנקודה המרכזית בסוגיא מבלי להכנס לדברים צדדיים, והיה מלמד את התלמידים שלמדו במחיצתו כיצד להוציא מדברי האחרונים והפוסקים, מה מחוור יותר ומה יותר פשטני וברור.
עיקר המיוחדות בדמותו זו היתה שהצליח לחנך רבות בלימוד, לא רק במסירת שיעוריו, אלא בכך שלקח סברא של כל תלמיד וידע לבאר לו אימתי היא נכונה ואימתי היא רחוקה מן האמת והישרות, וכן ידע לכוין את התלמיד שידע מה נצרך להבנת עומק הסוגיא עד שחשו כי הוא בנה אותם מהיסוד. אף שלא הותיר אחריו זש"ק, הותיר אחריו אלפי תלמידים מכל המקומות בהם הרביץ תורה שספגו ממנו דרך בלמודו הבנה בדרכי למוד הסוגיות.
(יתד נאמן)