סיפר יהודי אחד שלמד אצל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בישיבה-קטנה לפני למעלה מארבעים שנה:
באחת השנים (כפי הנראה היה זה בפורים תשל"ג), כאשר נכנסו תלמידי השיעור למרן זצ"ל לשמחת פורים, מיד כשנכנסו לביתו עברו לפניו והוא האציל לכל אחד מהתלמידים ברכה אישית; והנה לאחר שישבו בביתו וכבר עמדו לצאת, התחכם אחד התלמידים ופנה שוב אל רבנו וביקש 'ברכה שניה'…
על אתר השיבו רבנו בבת שחוק ונעימות: "הרי 'ברכה שניה' היא 'יוצר האדם'… ווער א מענשט" (תהיה 'בן אדם' בהנהגתך).
(כאיל תערוג)