הרב אברהם פוקס
מסופר על הרב מפונביז', שבזמן שהיה בשליחות בעיר רומא, הזמין פעם מונית וביקש להגיע אל אחד הרחובות המרכזיים בעיר.
במשך כל הנסיעה הרב היה חוזר על המשפט: "אני הולך לגמור אתו את החשבון אחת ולתמיד". המתלווים לרב תמהו שכן מי שהכיר את הגרי"ש כהנמן זצ"ל ידע שמדובר באישיות זכה וטהורת לב, והמשפט הזה לא התאים למידת הוותרנות המופלגת שהיתה בו. אך כולם הבינו שסיום החשבון הזה חשוב לרב מאוד והוא נחוש לבצע זאת בכל מקרה.הדבר נשאר בגדר תעלומה עד שהגיעו לשער טיטוס שברומא. הרב יצא מהמונית והחל מתקרב אל השער הגדול בו חרוטה צורת המנורה הטהורה שהיתה בבית מקדשינו ותפארינו, שמתחתיה כתוב "יהודה לא תהיה".
הרב מיישר את כובעו ומסדר את בגדיו והנה הוא ניצב הדור פנים אל מול השער ומכריז בקול גדול: "טיטוס טיטוס, לפני אלפיים שנה רצית למחוק ולאבד את עם ישראל מבלי להשאיר לו שריד וזכר, שם ושארית. ראה טיטוס, מי מכיר אותך היום? מי שמטייל כאן בין רחובותיה של רומא. נשאל את הילדים מי היה טיטוס? ספק אם אפילו יוכלו לחזור בהגייה נכונה על השם שלך. הרי מכל ה"תורה" שלך לא נשאר מאומה! האם יש בעולמינו אנשים הרואים את עצמם כממשיכי מורשתך?! לעומתך, אני מגיע מבני ברק שבארץ ישראל אותה רצית להחריב וברגע זה ממש יושבים למעלה מחמש מאות בחורים על התורה ועל העבודה שכל כך שאפת להשכיח מאתנו. וזה רק בישיבה שלי, לבד ממאות הישיבות ומוסדות התורה בכל רחבי תבל, שבהם נמצאים עוד אלפים ורבבות של לומדי תורה!".
הרב מפונביז' עדיין לא גמר את החשבון. מסביבו התאספו כמה צעירים רומאיים אבל הוא לא פחד, דבוק היה בדבריו והמשיך לנאום בכיכר המרכזית שליד שער טיטוס: "את קודש הקודשים אומנם ביזית וחירפת בצורה נוראה, אבל מציע אני לך לבוא עכשיו אל הכותל המערבי שריד בית מקדשינו, ותראה ותשתומם איך יומם ולילה עומדים שם יהודים, ומבכים את החורבן, מצפים ומייחלים לבניית בית המקדש ולומדים ומשננים את תבנית ההיכל וכל מעשהו, והוא הוא האות והמופת המובהק ביותר שבית המקדש שלנו אכן יבנה במהרה! שלנו אכן יבנה במהרה, אתה נשכחת לנצח, איבדת את שמך. יהודה, היו תהיה ופרוח תפרח!".