במה דומה תפילת שמונה עשרה לעבודת בית המקדש?

מדוע עומדים בתפילת שמונה עשרה?│ובאיזה אופן מותר לחולה להתפלל כשהוא שוכב על צידו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן צ"ד סעיפים ד' –  ח']  

תפילת שמונה עשרה בישיבה

אמנם תפילת שמונה עשרה צריכה להיות בעמידה, אבל אדם ההולך בדרך, או מפליג בספינה, או רוכב על גבי בהמה, הדין הוא, שאם יש לו אפשרות לעמוד, יעמוד ויתפלל שמונה עשרה, אבל אם קשה לו לעמוד, ואם הוא יעמוד הוא לא יוכל לכוון בתפילתו, מותר לו להתפלל שמונה עשרה בישיבה, אבל אם יכול לעמוד בשעת הכריעות, יעמוד ויכרע כדין, וכן אם יש לו אפשרות לעמוד גם בסוף התפילה כדי שיוכל לפסוע ג' פסיעות לאחוריו, יעשה כך, ואם אינו יכול לרדת מהבהמה כדי לפסוע, יחזיר את הבהמה שלש פסיעות לאחריה, ונחשב שפסע בעצמו, ומביא השולחן ערוך שיטה, שבברכת אבות שהיא הברכה הראשונה, צריך לעמוד, משום שם הכוונה מעכבת.

הטעם לעמידה בתפילת שמונה עשרה

שני טעמים נאמרו מדוע צריך להתפלל שמונה עשרה בעמידה:

א. משום שתפילת שמונה עשרה היא כמו עבודה בבית המקדש, וכשם שהכהנים צריכים לעמוד בשעת עבודתם, כך כל יהודי צריך לעמוד בשעת תפילת שמונה עשרה.

ב. משום שתפילת שמונה עשרה צריכה להיות בפחד ובאימה, וכאשר מתפלל בישיבה, יש בזה חיסרון, וזה לא מספיק באימה וביראה, כפי שתפילת שמונה עשרה צריכה להיות.

ומביא המשנה ברורה, נפקא מינה בין שני הטעמים, באופן שסומך את עצמו קצת על גבי סטנדר או שולחן, באופן כזה שאם יקחו ממנו את אותו סטנדר או שולחן, הוא לא ייפול, האם סמיכה במקצת אסורה בשעת שמונה עשרה או לא, שאם הטעם לעמידה בשעת תפילת שמונה עשרה משום שזה כמו עבודת הכהנים בבית המקדש, לפי זה, אם הוא סומך קצת באופן כזה שעיקר המשענת שלו היא עמידה על גבי רגליו אין בזה חיסרון, אבל אם טעם העמידה בשעת שמונה עשרה הוא משום שתפילת שמונה עשרה צריכה להיות באימה, סמיכה במקצת גם כן אינה נחשבת מספיק באימה, ואסור לו לסמוך את עצמו במקצת.

תפילת חולה

חולה מתפלל אפילו כששוכב על צידו, ובתנאי שיכול לכוון דעתו, ואם אינו יכול להוציא את מילות התפילה מפיו, יהרהר אותם מליבו, ועולה לו כמו תפילה, ויצא ידי חובת תפילה, ואינו צריך לחזור ולהוציא את המילים מפיו כשהבריא.

אנסים בדרכו

מי שהיו לו אנסים מכאן ומכאן, וחושש שמא יפסיקו אותו בתפילתו, או יפסידו את מקחו, ישב במקומו ויתפלל, משום שאין דעתו מיושבת עליו.

סמיכה בשעת שמונה עשרה

תפילת שמונה עשרה צריכה להיות בעמידה ולא בסמיכה, ולכן לא יסמוך על חברו או על העמוד, וסמיכה במקצת, תלוי בשני הטעמים וכדלעיל, שאם טעם העמידה הוא כמו עבודת הכהים בבית המקדש, סמיכה במקצת נחשבת כעמידה ומותרת, אבל אם הטעם הוא משום אימה ויראה, גם סמיכה במקצת זה חסרון באימה ויראה ואסור להתפלל כך.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א