הרב צבי וינברג
"וְהֵסִירָה אֶת שִֹמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים" (דברים כ"א, י"ג)
בס' מכתב לחזקיהו (לרבי חזקיה פרץ זצ"ל מרבי ג'רבה הראשונים לפני מאתיים חמישים שנה עמ' כה) עומד על הלשון "ירח ימים", שנקט ירח ולא חודש.
ומבאר ע"פ הלבוש (אהע"ז סי' קכו) שבגט כותבים יום פלוני לירח פלוני, ולא לחודש פלוני, כדי לשנותו מכתובה ושאר שטרות, ובחרו בגט לשון "ירח", משום שאסמכוה אקרא דכתיב (דברים לג,יד) גרש ירחים, דהיינו בגירושין צריך לכתוב ירח, אבל בכתובה כותבין "חודש", דכתיב כי יקח איש אשה חדשה, כלומר גבי ליקוחין יכתבו חודש.
אמור מעתה מאחר שזו אשת יפת תואר אין הקב"ה רוצה בקיומה אצל ישראל, אלא וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה ובכתה וגו', כדי שתתגנה בעיניו והבן הנולד ממנה סורר ומורה דדרשינן סמוכים, לכן נקט הכתוב "ירח" לרמוז שצריך לגרשה ולא יקיים אותה.
ובזה יובן גם כל מה שאמר הכתוב (שמות ב,ב) במשה "ותצפנהו שלושה ירחים" ולא כתיב שלושה חדשים לפי שצריכה אמו שתגרשהו מביתה לפי שהמצריים חשבו את החודשים משהחזירה עמרם כמ"ש רש"י ז"ל ואם תניח אותו בבית יבואו המצריים וישליכוהו ליאור.
להערות והארות ולקבלת גליון קב ונקי המורחב – [email protected]