בספר 'המאורות הגדולים' מובא, כי פעם אחת ישב רבי ישראל סלנטר זצ"ל עם קבוצת תלמידים, ותוך כדי שיחת תלמידי חכמים סופרו לו שני סיפורים:
הספור הראשון היה אודות אדמו"ר מפורסם שתרם סכום כסף גדול כדי לבנות בית מדרש. והסיפור השני – שני עניים, אב ובנו, גלו ונדדו ממקום למקום לקבץ נדבות על מנת לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם. ביום תענית אסתר, כאשר שהו בבית מדרש באחת העיירות, ביקש הבן מאביו שיתן לו מעט מן הכסף שקיבצו כדי לקנות מזון טוב לסעוד בו את לבם לאחר התענית. השיבו האב: "לסעוד את לבנו לאחר הצום, אפשר גם באוכל זול יותר. מוטב לחסוך את הכסף לקיום מצות מחצית השקל".
הקשיב רבי ישראל לשני הסיפורים והגיב: "גדול המעשה השני מהראשון".