הסעודה השלישית זה עתה הסתיימה. הקהל הקדוש בירך על המזון, ונעמד לתפילת ערבית. מיד לאחר מכן פונים המתפללים בבית המדרש הגדול של כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, איש איש לביתו להבדיל על הכוס. אך מאות מבחורי הישיבה נותרים בבית המדרש, יוצאים ידי חובת הבדלה כאן במקום, ואחריה הם פותחים גמרות עבות כרס, ושוקעים בלימוד למשך השעתיים וחצי הקרובות. אגודליהם מתנופפים אנה ואנה בריתחא דאורייתא, ארשת פניהם אומרת רצינות ועמקות המחשבה, ופיותיהם הוגים את המילים הקדושות בלהט חסידי חסר מעצורים.
"כשליש מבחורי הישיבה משתתפים במסגרת הלימודים של 'דרשו', אומר הרה"ג ר' יהודה אהרן שטרן, ממרביצי התורה בישיבה גדולה דחסידי ויז'ניץ בבני ברק. "מאז החל הארגון את פעילותו, כבר נלמדו בישיבתנו עשרות אלפי דפי גמרא בזכות הפעילות הקדושה הזו. וכשאני אומר שנלמדו עשרות אלפי דפים אני מתכוון לכך שהם נלמדו עם 'ברען', ברצינות, ביסודיות, גמרא עם רש"י ותוספות, כשלאחר מכן נבחנו הלומדים על החומר והוציאו ציונים טובים".
את השיחה המובאת כאן לפניכם, אנו עורכים בחדר הלימוד של הרה"ג ר' חיים אברהם ויזל, משגיח רוחני בישיבת חכמי לובלין. הרב ויזל והרב שטרן, מפנים מזמנם בכדי לשוחח על המהפכה שחולל ארגון דרשו בעולם הישיבות. בישיבת חכמי לובלין לומדים הבחורים במסגרת של "דרשו בוקר", ומגיעים שישה ימים בשבוע שעה וחצי לפני התפילה להיכל הישיבה. במסגרת זו נדרשים הבחורים להספק של שניים וחצי דפים לשבוע, לעמידה בזמנים ולמבחנים חודשיים על עשרה דפים בכל חודש. התמורה לכך היא תחושה של "מעין עולם הבא" כאן בעולם הזה, כאשר הלימוד של שעות הבוקר המוקדמות ממתיק כידוע את כל משך היום שלאחריו. מלבד זאת זוכים הבחורים במלגה נאה מטעם ארגון דרשו, בתנאי שיעמדו ברף הנדרש של נוכחות בשעות שלפני התפילה מידי יום, וכן ברמת הציונים הנדרשת במבחנים החודשיים.
בויז'ניץ לעומת זאת, לומדים הבחורים בשני מסגרות שונות של דרשו. חלקם בחרו ללמוד במסגרת "ותלמודו בידו", והאחרים נכללים בקבוצה של "מקדשי שביעי". אלו וגם אלו נדרשים להיבחן על עשרים דפי גפ"ת מידי חודש. כאשר בכל חודש נערך המבחן גם על עשרים הדפים של החודש הקודם, בכדי לוודא שהם יחזרו על הנלמד גם אחרי המבחן הראשון, למען ינצרו את אשר למדו בזיכרונם לאורך ימים ושנים.
פאר טאגס כל היום
"הכניסה שלנו למסגרת של דרשו בוקר, נותנת לישיבה אווירה אחרת למשך כל שעות היום" מסביר הרב ויזל. "כבר מהשעה 5 ורבע לפנות בוקר, בניין הישיבה מתעורר לחיים. ראשוני השקדנים משכימים קום, ואצים רצים אל המקווה להיטהר לקראת יום נוסף של התעלות רוחנית. המסדרונות רוחשים וגם בחורים שלא משתתפים בתוכנית כבר מתקשים לישון כשחבריהם מתעוררים ליום של עמל. בשעה שש ורבע בבוקר בית המדרש כבר מלא בבחורים, למרות שמבחינה רשמית יום הלימודים בישיבה מתחיל רק שעה לאחר מכן בתפילת שחרית".
"בעבר לא היה צורך במסגרות כאלו בכדי לתמרץ את הבחורים לקום מוקדם. כל בחור ידע שמוטלת עליו חובה לעשות זאת. שבלי זה הוא לא חלק מהישיבה. כשאני למדתי בישיבת חכמי לובלין, היה מרן בעל 'שבט הלוי' שליט"א מגיע מידי פעם לסדר הלימוד שלפני התפילה, ורווה נחת מכך שכמעט שכל הבחורים נכחו בו לא יוצא מן הכלל. אך הזמנים השתנו, והיום המסגרת של דרשו מחוללת נפלאות ומחזירה אותנו לימים ההם.
"כאשר ה'פאר טאגס' נראה ככה, אז כל היום נמשך בצורה זו. התפילה מתחילה עם נוכחות מלאה של כל הבחורים, סדר עיון מתחיל כאשר בעשר הדקות הראשונות בית המדרש כבר מלא עד אפס מקום, ואתה לא רואה בחורים שיוצאים בשעה 9 בבוקר לחפש מניין בקרבת מקום..." אומר הרב ויזל.
הרב שטרן מציין שבויז'ניץ אומנם אין מסגרת של 'דרשו בוקר', וסדר הלימוד שלפני התפילה הוא בגדר חובה, אך למרות זאת, עצם קיומם של מסגרות דרשו אחרות בישיבה משפיעות גם על הסדר שלפני התפילה: :במשך הסדרים האחרים, אנחנו לא מרשים לבחורים ללמוד את הדפים שהם צריכים להיבחן עליהם בדרשו. בחור שייתפס כשהוא לומד דפים למבחן של דרשו בסדר עיון או בסדר בקיאות, אחת דינו להיות מחוץ למסגרת של דרשו עד סוף הזמן. זה תנאי יסודי בעצם חברותו של כל בחור בדרשו. הדרישה הזאת היא משותפת גם לנו כצוות החינוכי של הישיבה, וגם מטעם ארגון דרשו שקבע מסמרות בנושא, ולפיהן הלימוד חייב להיות דווקא בזמן שבו הישיבה לא דורשת לימודים אחרים.
"עם זאת, בסדר הלימוד שלפני התפילה יש לבחורים חופש פעולה, והם יכולים ללמוד מה שליבם חפץ. לכן רבים מהם מנצלים זאת בכדי להשלים את החומר של דרשו, ללמוד, לשנן, לחזור ולסכם בכדי שהשקלא וטריא יהיה שגור על לשונם, כולל הקושיות והתירוצים של ה'תוספות'. אתה רואה בחורים שמקדישים כל רגע פנוי בכדי לעמוד במכסת הלימוד החודשית, והם באמת נוחלים הצלחה מרובה, כאשר מרבית הבחורים החברים בדרשו מוציאים ציונים של לא פחות מ-90 אחוזים, על אף שמבחינת הארגון גם 75 אחוזי הצלחה נחשבים למקובלים וזה נחשב לציון 'עובר'.
להבין, לשנן ולסכם
וכיצד יכולים הבחורים לזכור כל כך הרבה דפי גמרא? הרי לא כולם ניחנו בכשרונות מיוחדים, ולזכור 20 דף בכל חודש מעבר למה שסדרי הלימוד הרגילים של הישיבה דורשים זה לא עניין פשוט כלל וכלל. הרב שטרן שולף את התשובה לשאלה בלי לחשוב פעמיים: "ללמוד ולשנן ושב ושוב, לוודא שהחומר ברור לחלוטין בלי תהיות וחוסר הבנה, וכמובן אסור לשכוח לסכם את הכל בכתב. מניסיוני למדתי שגם ספרי העזר המנסים להקל על הלומדים לזכור את החומר, אינם מועילים בדווקא. הדרך הטובה ביותר לזכור היא לשנן, להבין בצורה יסודית את הנלמד ולכתוב סיכום מלא. בעזרת שלושת העצות הללו ראינו נפלאות, וכבר הוכח שכמעט כל בחור גם אם הוא עם כישרונות בינוניים ומטה, מסוגל לזכור 20 דף לחודש אם הוא רק יפעל לפי הדרך הזאת".
הרב ויזל מציין נקודה נוספת: אחת המעלות הגדולות של פרויקט דרשו, היא שהארגון פועל בצמוד להנהלה הורחנית של הישיבה, לדוגמה ניתנת לנו כאנשי חינוך, האפשרות לשלול מלגה של בחור גם אם הוא הצליח במבחן במאת האחוזים, אם אני רואה שהוא לא באמת לוקח את הנושא ברצינות, ורק משתמש בכישורים שלו כדי לארגן לעצמו מלגה. בפרויקטים אחרים התלמידים מקבלים לפי מבחן התוצאה, אבל אצלנו מה שחשוב זה הדרך וזה יותר חשוב מהתוצאה. לכן אנחנו מצפים מהבחורים שיראו רצינות, שילמדו באמת לפני התפילה ולא יירדמו על הסטנדר מתוך כוונה להשלים את הנלמד בשעות הלילה או בשבת. אנחנו רוצים סדר רציני לפני התפילה, ובדרשו משתפים איתנו פעולה. זה כלי נהדר שיש למשגיח ביד, והתוצאות מדברות בעד עצמן. כל אחד מוזמן לבוא לישיבה שלנו ולראות איך כל היום של הבחורים נראה יוצא דופן בזכות סדר הלימוד שלפני התפילה. המקומות אחרים המשגיחים מנהלים מלחמת חורמה מול הבחורים, מסתובבים בפנימייה ומעירים אותם בכוח, אבל אצלנו זה קורה מעצמו, בזכות המסגרת של דרשו.
המדיניות של 'דרשו' היא לא להתערב בסדרי הישיבה או להנחיל מסגרות שונות בתוך הישיבה, אלא להעניק לישיבה פלטפורמה של מבחנים ומלגות שנועדו לסייע להנהלה הרוחנית של הישיבה להעלות את הבחורים עוד ועוד במעלות ידיעת התורה. זהו שיתוף פעולה נדיר באיכותו ותועלתו.
גם הרב שטרן סבור ששיתוף הפעולה של הצוות עם דרשו מיוחד ומצוין, מאחר ובכל ישיבה ישנם תנאים שונים: המסגרת של "מקדשי שביעי" הוא מציין דוגמא, אומרת שבימות החורף הלימוד מתקיים בליל שבת אחרי הסעודה, ובמוצאי שבת אחרי הבדלה. הבעיה אצלנו בויז'ניץ היא שבכל ליל שבת יש 'באטע', הבחורים לא יכולים להקדיש שעתיים ללימוד גמרא בליל שבת. במקרה הזה בדרשו גילו התחשבות והסכימו לכך שנחלק את הלימוד בצורה שונה, כאשר שעת לימוד אחת היא לפני תפילת שחרית בשבת בבוקר, ובמוצאי השבת שעתיים וחצי אחרי הבדלה.
"לא זו אף זו. מי שמחליט איזה חומר ילמדו הבחורים - זו הישיבה. לדרשו יש מאגר מבחנים על כל המסכתות הנלמדות בישיבות, ואנחנו רק מציינים את ההספקים ומקבלים מבחנים מוכנים. כאן אני רוצה להזכיר שמדובר במבחנים לא קלים, שנערכים כמובן בלי לעיין בגמרא ובלי הנחות כלשהן.
המפתח להצלחה: גמישות ונחישות
שני אישי החינוך מסייגים מעט: "דרשו הוא ארגון מאוד מתחשב מחד – בהקשבה מלאה לצוות הרוחני של הישיבה" הם אומרים. "יש הבנה מלאה לכל מה שאנחנו מבקשים. מנהל מחלקת הישיבות בארגון, הרב גרשון קרויזר, עושה מלאכת קודש של ממש. הוא קשוב לכל אחד ואחד, מבין את הצרכים של כל ישיבה וישיבה ומתאים תוכניות במיוחד שיתאמו לכל מוסד לימוד לפי היכולת, הקצב, והתכנים שהצוות החינוכי רואה לנכון. אך במקביל הוא גם יודע להיות קשוח מאוד. יש "מבקר" שעורך ביקורות פתע. הוא מסתובב בכל הישיבות בבני ברק בזמן הסדרים של דרשו. עוקב אחרי סדרי הלימוד, בודק את הנוכחות ומעיר הערות. זה מאוד חשוב כי הפרויקט הזה חייב לקבל תחזוקה שוטפת כל הזמן. הבחורים וגם המשגיחים יודעים שעם דרשו אי אפשר לעשות משחקים. או שאתה בפנים או שאתה בחוץ.
אבל המהפכה שחולל דרשו לא נשארת רק בין כותלי הישיבות: "לפני כמה שבועות יצא לי לפגוש תלמיד לשעבר שהתחתן לפני כמעט שבע שנים" מספר הרב ויזל. "כשהוא למד אצלנו בישיבה היה לו חברותא קבוע בסדר הלימוד של הבוקר, ולאחר שהוא התחתן הוא עבר להתגורר בארה"ב. כאשר פגשתי אותו הוא סיפר לי שהחברותא שלו מסדר הבוקר בישיבה, מתגורר גם הוא בארה"ב בשכנות אליו, ועד היום הם מקפידים ללמוד כל בוקר לפני התפילה. האברך הזה עובד היום במלאכת כפיים, אין לו זמן לפתוח ספר בכל שעות היום, אבל החשיבות שהוחדרה בו ללימוד שלפני התפילה, נותרה אצלו לאורך שנים".
הרב שטרן מוסיף כי עצם החוויה של סיום מסכת היא משכרת וממכרת: "אתה רואה בחורים שסיימו מסכת בתוך חצי שנה, ויודעים אותה על בוריה. העיניים נוצצות, הלב גואה, זו לא עוד הצלחה בלימודים. זה משהו הרבה יותר גבוה. הרבה יותר רוחני וקדוש. סיום מסכת זו הרגשה עילאית, וכאשר בחורים לומדים לסיים מסכתות, מה שפעם לא היה קיים כל כך בישיבות, זה נשאר להם גם אחרי שהם מתחתנים עוזבים את הישיבה. הם תמיד רוצים לסיים עוד ועוד.
במהלך השיחה אנחנו מתרשמים מדברי אישי החינוך, כי לא רק הסיומים, ובוודאי שלא הכסף, הם ההישג הגדול של דרשו: "היום 'דרשו' בישיבה זה סמל. זה עדות על בחור לאן פניו מועדות. אין בחור רציני אחד שלא משתתף בתוכניות של דרשו. כל בחור עם קצת שאיפה להיות רציני או לפחות להיראות כזה, חייב לעשות את זה דרך דרשו. הרצון להיות חלק מ"הקבוצה של דרשו" הוא זה המוביל את הבחורים בדרך העולה בית א-ל.
לדברי הרב שטרן בעיית הבעיות בחינוך של היום היא המחסור בשאיפה מצד צעירי הצאן: "פעם לכל בחור היתה שאיפה. כל אחד רצה להיות גדול בתורה. להיות ראש ישיבה או לפחות מגיד שיעור לעשרות בחורים. כל אחד רצה לגדול ולהפוך למרביץ תורה. אבל היום עם ירידת הדורות בחורים ממוצעים מהלכים בלי שתהיה להם שאיפה כלשהיא לצמוח בלימוד התורה. הם עושים את זה כי זה מה יש, ולא כי זה מה שהם רוצים להיות. אלפי קולמוסים נשתברו בניסיון להסביר את התופעה ולמצוא לה פתרון. החומריות והגשמיות דחקו את השאיפות הרוחניות, ואין זה נדיר למצוא היום בחורים שכל השאיפה שלהם בחיים היא לרכוש מכשיר דיגטלי, נגן או כל מכשיר אחר.
את כל זה דרשו ביטל. הארגון הזה החזיר לבחורים את הצבע ללחיים. אתה שוב רואה את השאיפות. את הרצון להצליח. את האימון שהבחורים נותנים בעצמם והידיעה שהם מסוגלים לצאת מהישיבה כשחלק לא מבוטל מהש"ס שגור על פיהם. מה שהארגון הזה עשה לעולם הישיבות, שווה יותר מכל מתנה אחרת שמאן דהו יכול היה לתת לנו. חזרנו לתקופה של פעם, וזה לא רק, ואפילו בכלל לא בגלל המלגות. זה בגלל העקביות, בגלל ההוכחה שכל אחד יכול, בזכות הסיומים הרבים שנערכים מידי סוף זמן על ידי אינספור בחורים. זה מחזיר את ההערכה העצמית לחיים של הישיבה, ונותן לכל בחור את הביטחון בעובדה שהוא מסוגל. שהוא יכול. שהוא חייב".
"כאשר מבררים אצלי על בחור" מוסיף הרב ויזל, "אחת השאלות המצויות היא אן הוא לומד במסגרת של דרשו. כי אנשים מבינים היום שאם הם רוצים חתן תלמיד חכם, הם צריכים לחפש אותו דווקא בין אלו המשתתפים בפרויקט של דרשו. כל בחור רציני משתתף במסגרת הזו".
השיחה המרתקת באה אל קיצה. אני נפרד מאישי החינוך, אך הדברים נשארים עימי. האומנם אפשר ללמוד מסכת בבא בתרא ולצאת כשהיא כולה מונחת בידי ולא רק הסוגיא של נסכא דרב אבא? במסכת נדרים יש נושא נוסף למחלוקת אם יש ברירה או דבר שיש לו מתירין? בבא מציעא יש עוד נושאים חוץ מתקפו כהן? מסתבר שכן... תשאלו את אלפי הבחורים הלומדים במסגרות השונות של דרשו...