היום נלמד: ברכה על מאכל נוסף
יום חמישי כ"ה באדר תשע"ז
בֵּרכת על מרק ונשפך - האם תצטרך לברך לפני אכילת מרק נוסף?
כפי שלמדנו, לכתחילה צריך שתהא דעתו של אדם בשעת ברכה על כל מאכל שרוצה לפטור בברכתו; ובדיעבד, בתנאים מסוימים נחשב שהיתה דעתו על מאכל אחֵר אף כשלא היתה דעתו לכך במפורש. ובכל מקרה, צריך לאכול תחילה את המאכל שבֵּרך עליו, ואזי 'נמשך' המאכל הנוסף אחריו ונפטר בברכתו. ואם המאכל שבֵּרך עליו נפל מידו לאחר הברכה, ונשפך או התלכלך במידה שלא ניתן אפילו לטעום ממנו: לדעת השולחן ערוך צריך לברך שנית על המאכל הנוסף; לדעת הרמ"א, אם היתה דעתו במפורש לפוטרו בברכתו, אינו צריך לברך; ויש אומרים שגם על מאכל שלא היתה דעתו לפוטרו, אם היה מונח לפניו בשעת הברכה, אינו צריך לברך שנית; ומספק יש לנהוג כדעה האחרונה. [שו"ע רו, ו, משנ"ב כד-כו, וביה"ל ד"ה רק]
בֵּרכת 'העץ' על תפוח והביאו לפניך ענבים - האם תצטרך לברך על הענבים?
כפי שלמדנו, מי שבֵּרך על מאכל ואכלוֹ, וחפץ לאכול מאכל נוסף הזהה לראשון, אינו צריך לברך שנית; וזאת אף אם המאכל הנוסף משובח יותר מהראשון, וכגון שאכל תפוח רקוב מעט, וחפץ לאכול תפוח טרי ועסיסי. ואם המאכל אינו זהה לראשון - אם היה בדעתו לאוכלו כבר בטרם שסיים את אכילת הראשון, אינו צריך לברך שנית; אולם, אם המאכל הנוסף חשוב יותר מהמאכל הראשון, כגון שאכל תפוח וחפץ לאכול לאחריו ענבים, שהם משבעת המינים וחשובים יותר - צריך לברך שנית, כיון שכאמור לעיל, הברכה חלה על המאכל שמברכים עליו והמאכל הנוסף 'נמשך' אחריו ונפטר בברכתו, ואין אפוא בכחו של מאכל נחוּת לגרור אחריו את החשוב ממנו. [משנ"ב רו, כו; ביאורים ומוספים דרשו, 55]
ביאורי מילים ותוכן בברכת 'בורא נפשות'
לאחר אכילת כל מאכל, מלבד תבשילים ומאפים ממיני דגן ופירות משבעת המינים, וכן לאחר שתיית כל משקה מלבד יין - מברכים 'בורא נפשות'. נוסח הברכה הוא: "ברוך... בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חֵי העולמים". ויש שנוהגים לומר "שבראת" במקום "שברא". ופירוש הברכה: "וחסרונם" - צרכיהם ההכרחיים, כגון לחם. "על כל מה שברא להחיות..." - בנוסף לכל הדברים האחרים שברא להחיות בהם את הבריות. "חי העולמים" - שה' יתברך הוא החיוּת של שני העולמים, ומהווה את הכל. ויש אומרים שצריך לחתום בַּשֵׁם: "ברוך אתה ה' חי העולמים", אך לדעת רוב הפוסקים אין לחתום בשם, וכן המנהג הרווח בכל ישראל. [שו"ע רז, א, משנ"ב ב, ג ו־ה, ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3; וראה שם עוד]