השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רס"ג סעיף ו'
- מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המעונן -
הנוסע לבדו לשבות במקום אחר, מה יעשה עם הדלקת נרות? | כיצד ינהג אורח לגבי הדלקת נרות שבת?| אנשים המתארחים יחד בבית מלון, מי ידליק נרות שבת? | בזמננו שיש אור פלורסנט ולדים, האם מועילה הדלקת הנרות? | מהו השיעור שצריך להנות מהנרות כדי שלא תהיה הברכה לבטלה?
אדם הנוסע לשבת מביתו, ואשתו נשארת בבית, הוא צריך להדליק באותו מקום נרות שבת בברכה, כי יש ב' טעמים הדלקת נרות שבת, טעם אחד משום עונג שבת, סיבה נוספת משום שלום בית שלא יתקל בעץ או באבן, ולכן גם כשהאשה מדליקה נרות שבת ופוטרת את כל בני הבית, זה הכל אם הם נמצאים בבית, אבל כאשר הבעל נוסע למקום אחר, ושם יש חשש שיתקל בעץ או באבן צריך להדליק שם נרות שבת בברכה משום הטעם השני, ואם מואר שם ע"י מישהו אחר שהדליק, יוצא יד"ח בהדלקת אשתו.
סעיף ז'
אורח שאין לו חדר מיוחד וגם לא מדליקים עליו בביתו, צריך להשתתף בפרוטה, דהיינו יש ב' חיובים להדלקת נרות שבת, יש חיוב על כל יהודי להדליק נרות שבת, ויש עוד חיוב שגם כאשר מדליקים עליו נרות שבת, אם הוא נמצא במקום שיש שם חשך, ידליק שמא יתקל בעץ או אבן, ולכן אורח כנ"ל יש עליו חיוב הדלקה ע"י שיזכה בחלק מהשמן ונחשב הדבר כמו שהוא מדליק, והמ"ב אומר, שא"צ דווקא להשתתף בפרוטה, אלא מספיק שבעה"ב מזכה לו חלק מהשמן שאז הנר מתייחס גם אליו.
סעיף ח'
ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום אחד וכגון בבית מלון, י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו אע"פ שיש כבר אור, בכ"א בכל מנורה מיתוספת אורה, ויש מי שמגמגם בדבר כי יש כבר אור ולכן א"א לברך, ונכון להזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד.
מסעיף זה יוצא שיש בעיה בזמננו שיש אור גדול של פלורסנט ולדים, א"כ נרות השבת לא מוסיפים כלום, לכן יש הידור שבהדלקת הנרות האשה תדליק גם את התאורה של הבית, כי אולי בהדלקת הנרות לא יוצאים יד"ח.
סעיף ט'
המדליקים בזויות הבית ואוכלין בחצר [לכתחילה לא ראוי לעשות כך, אלא לאכול היכן שהדליקו הנרות] אם הנרות לא ארוכות שדולקות עד הלילה זה ברכה לבטלה, ולכן אם לא אכל ליד הנרות, וכשחזר הם כבו, זה ברכה לבטלה, ואומר המ"ב, שאפילו עשה תשמיש מועט לאור הנרות לצורך הסעודה, זה מספיק אע"פ שאוכל בחצר.