הדין-ודברים הבא ארע באחד מהסמינרים הפחות ידועים. מורה הרצתה על עולם הישיבות, ובתוך דבריה הזכירה את ישיבת 'מיר'. קמה תלמידה ושאלה: האם זו הישיבה שקיימת היום בשכונת בית ישראל? המחנכת השיבה בחיוב.
הבת התרגשה עד מאד, ואמרה: בזכות הישיבה הזאת התהפכתי למה שאני היום. ניסתה המורה לחשוב, מה לתלמידה הזאת ולישיבת מיר המעטירה? הלא מכירה היא את הבת שאין בכל משפחתה אברך אחד לרפואה, כולם אנשים פשוטים שעמלים לפרנסתם מבוקר ועד ליל.
אך הבת כמו קראה את מחשבותיה ופתחה מעצמה בסיפורה: בוקר אחד בשעה תשע, נסעתי עם אמי, ובמהלך הנסיעה חלפנו ברחוב שמואל הנביא ליד כיכר זוועהיל, בדיוק באותה שעה התחילו להגיע בזה אחר זה שיירת האוטובוסים המפורסמת, בהם מגיעים בכל בוקר האברכים היקרים אל לימודיהם בישיבת מיר.
התנועה נעצרה מנחיל אנושי אדיר שהציף את הכביש… רכבנו עמד בקו הראשון, צמוד למעבר חציה, ישבתי ליד אמי כמהופנטת, הבטתי בפניהם של האברכים שחולפים על פנינו, ראיתי את החדווה ואת האושר הנסוך על פניהם, ראיתי אפילו שני אברכים בעלי מרץ שכבר שקועים בשיחה תלמודית, אגודלם מתנופפת באויר, והם עוברים את הכביש בלא לראות דבר…
הזרם הזה הלך וגבר, ספרתי כשלושים אוטובוסים שעוצרים ומריקים, עוצרים ומריקים, חלקם לא הצליחו אפילולמצוא חניה, פשוט פותחים דלתות ושופכים את התכולה היקרה שלהם – אברכים בני עליה – שכל שאיפתם בחיים להגיע במהירות אל ספסלי הלימודים.
אמי היקרה התבוננה בי, היא הטיבה להבין אל ליבי. לא יכולתי להסתיר את התפעלותי, הוקסמתי ממחזה ההוד הזה… אחרי כמה רגעים פנתה אלי ואמרה: רצונך בבעל כזה שיושב ועמל בתורה? האם באמת את רוצה לזכות בזכיה כזאת? א"כ עלייך להחליט כאן עכשיו ברגע הזה שאת משתנה לחלוטין, עלייך לקבל על עצמך חיים של עליה רוחנית בשביל שתוכלי להיות מתאימה לבעל כזה שהוא ספר תורה חי…!!
אכן, המפגש הישיר הזה עם האנשים שמחזיקים את העולם, היה הרגע של המהפך, שם החלטתי שאני עוזבת את השטויות שעד היום עניינו אותי, ובו ברגע התחלתי חיים חדשים, חיים של יר"ש וקיום מצוות, כשכולי תקווה לזכות בבא העת להקים את ביתי עם תלמיד חכם שיהיה גם הוא ממעמידי העולם.
סיפור זה נותן לנו את המבט הנכון על חיי תורה. כל אשה שזכתה לבעל שיושב והוגה בתורה, יש לה יחס אחר לגמרי. היא כבר לא עוד אשה, היא כבר לא שורה אלמונית באגרון, היא 'מיוחסת' ביותר, היא קיבלה על עצמה אחריות אדירה להחזיק ולגדל תלמיד חכם בישראל. כמה נשים יש בעולם שזכו בזכיה הזאת…? ובעיקר כמה נשים זכו לעמוד בכך לאורך ימים ושנים…?
כעת, בימים אלו כשכל יהודי מבין מה עומק המשפט, ומה נוראות דין שמים – משפטיך תהום רבה, מחפשים איזה ענין להתחזק, מעיינים איזו נקודה טעונה בדק-בית ותיקון, לא תמיד אשה יודעת לבחור את הכיוון הרצוי, אם עדיף חיזוק בתפילה או במצוות, הפרשת חלה או פרק שירה. דבר אחד אסור לשכוח, שעיקר החיזוק צריך להיות בנוגע ללימוד התורה. על האשה מוטלת האחריות לדאוג לתנאים של הת"ח שלה, עליה לבדוק האם היא עושה את המירב האפשרי, לתת לבעלה את התנאים הסביבתיים בשביל שיוכל להוציא את כוחותיו, שם צריך להיות 'מרכז הכובד' של ההתבוננות ותיקוני התשובה.
וכמו בסיפור הנ"ל, הכל הוא 'ענין של החלטה'. כאשר אשה מעמידה מול העיניים את האמת הפשוטה הזאת, שאין בעולם ענין חשוב כהגברת לימוד התורה בעולם, בקל תמצא עוז להיכנס לפנים ממחיצתה, לעלות לגובה אחר במושגי הסיוע והעזרה לבעלה, שימצא עוד זמנים לעסוק בתורה כאשר עם לבבו, ובכך להגדיל שכרם.
(מאמרי עינינו גל יוהכ"פ תשע"ט, גיליון מיוחד לנשות עמלי תורה; בתוך 'אוסף גיליונות' מבית 'צוף הוצאה לאור')