"שיהיה האדם ירא ודואג על מה שהוא עושה, או על מה שהולך לעשותו, פן יהיה בו דבר או פן יכנס בו איזה דבר אשר לא לפי כבודו יתברך…" (מסילת ישרים פרק כד)
בחודש סיון התשנ"ט הייתי אצל הרב הגאון החסיד רבי אהרן ברוך אנגלנדר זצ"ל מניו יורק, בנם של בעלי בית המלון בעיר הנופש קריניצא בו היה נוהג לשהות מרן הגרי"ז זצ"ל בימי הקיץ, וסיפר לי כדלהלן:
בשנת תרצ"ד, כאשר בא מרן הגרי"ז זצ"ל לעיר הקייט קריניצא כדרכו בכל שנה, השאירו לו ליד מקומו בבית הכנסת את תשובת ה'דברי חיים' זצ"ל בהלכות תפילין ח"ב סימן ו', אשר שם הוא כותב שזהו מנהג בורות להסתכל במראה כדי לראות את מקום התפילין, שכן "מקום יש בראש הן באורך והן ברוחב, וכן הסכים הגאון" עכ"ל, וכן מוסיף שם שיכול האדם לשאול אחר על מקום התפילין אם הוא טוב או לא.
כאשר ראה זאת מרן הגרי"ז זצ"ל אמר לסובבים אותו בבית הכנסת: "נשתמש במעשה חסידי: פעם אמר ר' משה לייב סאסובער זצ"ל על הא דאיתא בהלכה שכל מי שיושב בסוכה בשעה שיורדים גשמים הרי הוא הדיוט, ואמר ר' משה לייב זצ"ל: 'כדאי לי להקרא הדיוט ובלבד שאקיים מצות סוכה'". סיים מרן הגרי"ז זצ"ל ואמר: "אף אני אומר כן, כדאי לי להקרא בור ובלבד שהתפילין יעמדו על הראש בדיוק במקומם". והוסיף ואמר מרן הגרי"ז זצ"ל: "ועל מה שכתוב בשו"ת 'דברי חיים' 'וכן הסכים הגאון', אין זה נכון, שכן הגאון לא הסכים על זה". כי חשב מרן הגרי"ז זצ"ל שכוונת ה'דברי חיים' במה שכתב 'הגאון' הוא על הגר"א מוילנא זצ"ל, אמנם ה'דברי חיים' זצ"ל התכוון לחותנו בעל ה'ברוך טעם' אשר היה קוראהו 'הגאון'.
לבסוף הפטיר מרן הגרי"ז זצ"ל ואמר: "כדי לראות אם המעיל או הכובע מונחים היטב, מתירים המחמירים להסתכל במראה, אולם כדי לראות אם התפילין מונחות היטב על הראש, על זה מחמירים שלא להסתכל"…
והמשיך רבי אהרן ברוך אנגלנדר זצ"ל לספר לי, כי לאחר אותו מעשה, היה בוקר אחד בו לא הסתכל מרן הגרי"ז זצ"ל במראה, והלך ושאל הרבה פעמים את האנשים בבית הכנסת האם התפילין מונחות במקומן. כאשר ראה זאת הגאון הגדול רבי מנחם זמבא הי"ד שהיה אף הוא בעיירת הנופש קריניצא באותו זמן, אמר לאנשים בבית הכנסת שעדיף כבר שמרן הגרי"ז יסתכל במראה ולא יהיה מתוח כל כך להטריח את האנשים בכל רגע אם התפילין מונחות במקום…
(עובדות והנהגות לבית בריסק)