"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת" (בראשית א', א')
הגיע אלינו סיפור מופלא, וממנו אפשר ללמוד כיצד יש להתנהג בבית, בעת שמתעורר ויכוח בין בני-זוג.
המדובר היה בבני-זוג שהתקרבו ליהדות, כאשר הבעל היה כבר בדרגה גבוהה יותר, ואילו האשה נותרה מעט מאחור. והנה, בהיוולד להם בן בשעה טובה ומוצלחת, הביע הבעל את רצונו להעניק לרך הילוד שם יהודי מקורי, בו הוכתרו אבותינו ואבות-אבותינו מיום היותם לגוי, בבחינת 'שמי ושם אבותי'. האשה, לעומת זאת, התנגדה, ודרשה לתת לילד שם 'מודרני'.
ככל שהתקרב מועד הברית, הלך הוויכוח והחריף, ושני הצדדים לא הגיעו להסכמה. הבעל, שלבד מהיותו ירא שמים, היה גם איש חכם, החליט לא לפתוח במריבה בנושא זה.
ביום שלפני הברית, הוא שאל את אשתו איזה שם היא רוצה לתת לבנם, וזו השיבה שהשם שבחרה בו הוא 'נועם'. הבעל לא היה מרוצה, אך כאמור גמלה בלבו החלטה לא לעורר מדנים בנושא זה.
מקירות ליבו
הוא התפלל אל הקב"ה מקירות ליבו, שיסייע בידו להיחלץ מן המצב אליו נקלע, ובינתיים החליט לבקש מאשתו להצמיד שם נוסף, כזה המקובל מדורי דורות, ליד השם שהיא בחרה בו. כיון שראתה שבעלה בא לקראתה, נענתה גם היא לבקשתו זו. בלילה שלפני הברית יצאו השניים לסדר כמה דברים לקראת האירוע, ובדרך הם מבחינים במודעות התלויות ברחובות, הקוראות לציבור להשתתף בהילולא לזכרו של רבי אלימלך מליז'ענסק.
כיון שזה עתה נכנסו אל תוך עולם התורה, לא הכירו שניהם את המושג המקודש 'נועם אלימלך', אולם משראתה האשה את השם 'אלימלך' מתנוסס על המודעות צמוד לשם 'נועם' , מצא חן בעיניה, והציעה לבעלה להוסיף לבנם את השם 'אלימלך' ליד השם 'נועם'…
גם בעיני הבעל מצא חן השם הזה, והוא הסכים, ושוב – מבלי שידע שיש קשר בין שני השמות הללו, נועם ואלימלך.
על מבועי התורה
משהגיעו בברית ל'ויקרא שמו בישראל', הכריז הבעל: 'נועם אלימלך', ועל פני הכל ניכרה הפתעה מרובה מה'המצאה המקורית' והמקודשת, לקרוא לתינוק על שמו של ה'נועם אלימלך', הלא הוא הרבי, רבי אלימלך מליז'ענסק, למרות שההורים כאמור לא התכוונו לכך…
או-אז נתוודעו הבעל והאשה למושג זה, והחליטו ללמוד בבית בצוותא את הספר 'נועם אלימלך', ולימוד זה מעניק לשניהם חיזוק רב ביהדות ובקיום המצוות.
הילד עצמו, נועם אלימלך, גדל על מבועי התורה והיראה, והעובדה שהוא נקרא בשמו של אחד מרועי החסידות, תעניק לבטח גם לו שפע של קדושה.
מה למדנו? – שעל הכל אפשר וצריך להתפלל! יש לך בעיה עם אשתך בענין השם? עמוד והתפלל. שא עיניך השמימה, ובקש ממי שהכל בידו שיעזור לך, שייתן לך את העצה הנכונה!
ושנית, בשום אופן לא כדאי לעורר מריבות ומהומות בבית. אם נלך בדרך של הארת-פנים וקירבה, ונוכיח שאנחנו מוכנים להסכים לדעתו של הצד השני, יאירו לנו מלעילא את דרכנו ונתיבותינו, ויוליכונו בדרך הישר.
(מתוך 'שמחה בבית' –משיחותיו של הרב יצחק זילברשטיין, בעריכת ר' משה מיכאל צורן)