"ומודה על האמת" (אבות ה', ז')
פעם נסע מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל מסלוצק לדרוזגניק, ופגש שם את מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל. פנה אליו רבי חיים ואמר לו: "בוא ואספר לך מעשה שהיה אתי בתחילת היותי ר"מ בוולאז'ין.
"כר"מ צעיר וחדש, היו כדרך הטבע מתנגדים למִנויי זה. באחד הימים הראשונים שבהם נתתי את השיעור בישיבה, בהגיע זמן השיעור עליתי לבמה, קראתי את דף הגמרא ולאחר מכן אמרתי – אין לי מה לומר בפניכם על דף זה, וירדתי מן הבמה. ציבור בני הישיבה עמדו כמובן נדהמים לנוכח מחזה זה.
"כאשר הלכתי לומר את השיעור", הוסיף רבי חיים וסיפר, "היה לי שיעור שהיה בבחינת 'מרפסן איגרי'. על השיעור הזה, עלתה בדעתי בדרכי אל הישיבה פירכא, שהיתה בבחינת 'מרפסן איגרי'. איש לא היה מעלה על דעתו את השאלה הזו. המשכתי ללכת, ועלה בדעתי תירוץ על הפרכא, והתירוץ אף הוא היה 'מרפסן איגרי'. איש לא היה מעלה על דעתו תירוץ כזה. אבל הואיל וסבור הייתי שזו לא על דרך האמת, ירדתי מן הבמה לאחר שקראתי את דף הגמרא ואת השיעור לא אמרתי.
"האם גם אתה, זוניא, יכול לנהוג כך? בצורה כזו אפשר להיות ראש ישיבה!" – סיים רבי חיים מבריסק את סיפור המעשה.
(משל האבות)