דיני צלייה
נסתפקו בני המשפחה האם עליהם לצלות את כל הכבדים תוך שלושה ימים מהשחיטה, או שאפשר להקפיא חלק מהכבד ולצלותו לאחר שלושה ימים מהשחיטה.
שאלה הגברת: שהרי בשר קפוא יש בעיה למלוח עד שיפשיר לגמרי, האם בכבד הדין שונה?
שאל בעל הבית: יתכן שחלק ממקבלי משלוח המנות יבשלו את הכבד או יטגנו אותו ברוטב, ובכן באיזה אופן מותר לבשל אחר הצלייה, ובאיזה אופן יש להודיע למקבלים לא לבשל, והאם יש הבדל בין הידידים הנוהגים כדעת השולחן ערוך לבין הידידים הנוהגים כרמ"א?
צליית כבד
ובכן הבה נלמד הלכות בסיסיות של צליית כבד מהסוגיא בחולין דף קי:
מבואר בגמרא שכבד אינו שונה משאר בשר כיוון שהוא מלא דם, ודעת הרי"ף שאסור לאכול כבד מבושל לאחר מליחה כמו בשר, רק יש לצלותו ולהוציא את דמו ואז אפשר לבשלו, וכתב שכן המנהג בכל ישראל והובא בתוס', ודעת רבינו תם שאם מלחו את הכבד כראוי מותר לבשלו. ואם בשלו את הכבד בלי מלח נחלקו הראשונים האם הכבד מותר, שמרוב שמוציא דם אינו בולע והסיר נאסר או שגם הכבד נאסר.
להלכה, פסק השו"ע סי' ע"ג שאין לבשלו ע"י מליחה אלא צולים אותו ואח"כ יכול לבשלו, ובדיעבד אם נתבשל הכבד בלי מליחה הכבד מותר והסיר נאסר ויש אוסרים את הכבד, וכתב הרמ"א שנוהגים לאסור הכל וגם אם נמלח הכבד לפני הבישול (שלא כדעת רבינו תם).
חיתוך הכבד
כתוב בגמ' שיש לחתוך כבד לפני הצלייה שתי וערב ויהיה הקרע לכיוון מטה שיצא הדם היטב, ודעת השו"ע שגם לצליה צריך לחתוך, ודעת הרמ"א שרק אם רוצה לבשל לאחר הצלייה צריך לחתוך, עוד מקל הרמ"א שאם מנקב הרבה פעמים בסכין הווי כקריעת שתי וערב (והש"ך כתב שזה בדיעבד), ואם חתך את המרה מהכבד וניטל חלק מהכבד במקום זה יצא ידי חיתוך, שהדם יכול לזוב היטב, ולפי"ז כפי המצוי בכבד של עוף שמורידים את המרה, אין חיוב לחתוך לדעת הרמ"א, ויש הרבה שמקפידים לכתחילה לנקב את הכבד במזלג בכמה מקומות לקיים מצוות חיתוך, וכן שמעתי שמרן בעל שבט הלוי זצ"ל היה מקפיד, והיה עושה זאת בעצמו בחביבות של מצוה.
מלח בכבד
אין ליתן מלח על הכבד לפני הצלייה אבל אין צריך לשרותו. ולאחר הצלייה אם רוצה לבשלו כתב הרמ"א סי' ע"ג ס"א שצריך להדיחו מן הדם והמלח שעליו, ואם לא הדיחה ובשלה כך, מותר.
צלייה במנגל ובגז
ניתן לצלות במנגל חשמלי, לפי פוסקי זמנינו. אם צולה על הגז ראוי להסיר את הברזלים שהסיר עומד עליהם כדי שלא יאסרו מן הדם, ועדיף לשים נייר אלומיניום מתחת שלא יאסר הכיריים, הברזל שבו האש אין בו חשש כיוון שהסיר לא נוגע בו וגם הוא מכשיר את עצמו בתוך האש.
כבד קפוא
כבד שהוא קפוא אפשר לצלותו, בשונה מבשר קפוא שלא ניתן להכשירו במלח עד שיפשיר, אבל הכבד שצולים אותו באש, מפשיר מחום האש.
צלייה לאחר ג' ימים
אם הכבד שהה ג' ימים מותר לצלות אותו, אך באופן זה אסור לבשלו אח"כ, לכן אם יש צד שרוצים לבשל או לטגן ברוטב יש להקפיד לצלותו תוך ג' ימים מהשחיטה, ואם שרו אותו במים מותר להשהותו עוד שלוש ימים פחות חצי שעה (שו"ע סי' ס"ט ס"יב וי"ג)
הרי למדנו כמה הלכות ויסודות בצליית כבד, ויה"ר שלא נכשל בדבר הלכה ונכשיר את הכבד כהלכתו ונקיים משלוח מנות כמצוותו, מתוך שמחה של מצווה.
יש עוד פרטים שמשתנים בדיעבד ובדעות הפוסקים, ויש לעשות שאלת חכם.