הנהגות שונות, המלמדות על חביבות מצות ישיבה בסוכה ומצות ארבעה מינים, מובאות בספר "ארחות רבינו", אודות הסטייפלר זצ"ל: אחד מתלמידיו סיפר כי בשנת תשל"ב הציע לו אדם להסיע אותו בהושענא רבה ברכבו לכותל המערבי. הוא שאל את הסטייפלר אם רצונו להצטרף לנסיעה זו, אך הוא מאן וטעמו עמו: חבל לו להפסיד כל רגע ממצות סוכה…
"אני נסעתי", המשיך התלמיד לספר, "אלא שבאמצע הדרך התקלקלה המכונית ונאלצנו לשוב כלעומת שבאנו. כשספרתי לו על כך אמר לי: כך טוב יותר, משום שהצלחת להרויח עוד פרק זמן של מצות סוכה!…
ביציאתו מן הסוכה נהג הסטייפלר לנשק את הדפנות מרוב חביבות של מצוה!
חביבות זו ניכרה גם כלפי ארבעת המינים – הסטייפלר לא הניח את הלולב על הרצפה, גם בעמידה, והקפיד תמיד להניחם על שולחן או על גבי כסא, באמרו כי מצוות לא מניחים על הרצפה.
הנהגה מעניינת נוספת שניכרה בבחירת ארבעת המינים, אותו תלמיד הבחין כמה וכמה פעמים, שכאשר בחר אתרוג ושילם עבורו, ולאחר מכן נמצא עבורו אתרוג מהודר יותר – תמיד היה מעדיף את הראשון שלקח ושילם עבורו, גם אם היה פחות מהודר, וזאת, על אף שבעל האתרוגים היה רוצה שיחליף וייקח את המהודר יותר.
(דברי שי"ח)