באיזה שלב בתפילה אסור לצאת מבית הכנסת?
החלק בתפילה הקב"ה עומד עם פמליה של מעלה ומקשיבים לתפילה
באיזה חלק בתפילה חוץ משמונה עשרה צריך לכרוע ולהשתחוות?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קל"ב סעיף ב'
האיסור לצאת מבהכנ"ס קודם קדושה זו | תפילת עלינו לשבח | חשיבות תפילה זו | מתי צריך לכרוע? | אומרה בסיום כל התפילות | איך יתכן מקרה שלא אומרה בכל התפילות?
למדנו לעיל על הענין הגדול של קדושת ובא לציון, ולכן גם מתרגמים אותה ללשון ארמית כדי שיבינו כולם את מה שהם אומרים, וכן למדנו שהעולם עומד על קדושה זו, וראוי להזהר בה מאוד, וצריך לאומרה בציבור, ואת התרגום ראוי לומר ביחידות, ולכן אומרים אותה בלחש, ואדם שנמצא באשרי או בלמנצח והציבור כבר הגיע לובא לציון, שיאמר עמהם "קדוש קדוש" ואח"כ ישלים את מה שחיסר.
אסור לצאת מבהכנ"ס קודם קדושה זו, כיון שצריך לאומרה בציבור, כלומר, אפילו אם אדם רוצה לצאת ולאומרה ביחידות, ולא יחסיר אותה, ג"כ אסור, כי יש ענין לאומרה בציבור, ובדיעבד אפשר לאומרה ביחידות.
אחרי קדושה זו מגיע תפילת "עלינו", והרמ"א אומר שצריך לאומרה בכוונה, והמ"ב מביא וז"ל "ויש לומר עלינו באימה וביראה כי כל צבא השמים שומעים, והקב"ה עומד עם פמליא שלו וכולם עונים ואומרים אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו", ולכן צריך לאומרו באימה וביראה, הרמ"א אומר שכאשר מגיעים למשפט "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים", צריך לכרוע, המ"ב אומר, שאם הוא לא יכרע, אז חלילה הוא נראה ככופר,
צריך לאומרה בסיום כל ג' התפילות, אא"כ מסמיכים את תפילת ערבית לתפילת מנחה, שאז אומרים "עלינו" אחד על שני התפילות, גם על ערבית וגם על מנחה.