היום נלמד: זמני קריאת שמע ותפילה של ערבית
יום שלישי ג' בתמוז תשע"ז
עד מתי זמן קריאת שמע של ערבית מדאורייתא?
לכתחילה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים, וכלשון חכמינו ז"ל: "זריזים מקדימים למצוות". ומדאורייתא זמנהּ הוא עד הנץ החמה, כיון שלשון התורה בציווי על מצוה זו הוא "ובשכבך", וכל הזמן שמצאת הכוכבים עד הנץ החמה נחשב לזמן שכיבה. אולם, מדרבנן חובה לקרוא קריאת שמע לכל המאוחר עד חצות הלילה, כדי שלא יאמר האדם שיש עוד זמן רב לקריאה, ובין כה וכה יעלה השחר, או ישקע בשינה, ויפסיד את המצוה. [שו"ע ג, ומשנ"ב כו-כח; וראה ביה"ל ד"ה וזמנה]
באיזה מקרה ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית לאחר עלות השחר?
כאמור, מן התורה זמן קריאת שמע של ערבית הוא עד הנץ החמה, ותיקנו חכמינו ז"ל שלא יקראו אלא עד עלות השחר, ואם עבר וקרא לאחר עלות השחר, אינו מקיים את המצוה; אך בידו לקרוא אז קריאת שמע כלימוד מקרא. ואין תקנה זו אלא כשלא היה אנוס, אך אם היה אנוס מלקרוא לפני עלות השחר, כגון שנרדם בעל כרחו, או מחמת מחלה, או שהיה במקום שאסור לקרוא בו – יקרא קריאת שמע לאחר עלות השחר, עד הנץ החמה, עם ברכותיה, עד "גאל ישראל". [שו"ע ד, משנ"ב ל ו־לד, ושעה"צ לז]
מה עדיף – תפילת ערבית ביחידות לפני חצות או בציבור לאחר חצות?
כאמור, זמן קריאת שמע של ערבית לכתחילה הוא עד חצות. ויש אומרים שגם תפילת ערבית זמנה לכתחילה עד חצות, (ובלאו הכי, לכתחילה צריך לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה, ולסמוך 'גאולה לתפילה'). ואם יש באפשרותו להתפלל ערבית בציבור רק לאחר חצות – נחלקו הפוסקים אם עדיף שיתפלל ביחידות לפני חצות. ואם נמצא בנסיעה באוטובוס וכדומה ואין באפשרותו לעמוד ולהתפלל – נחלקו הפוסקים אם עדיף שיתפלל לפני חצות בישיבה, או לאחר חצות בעמידה. [ביאורים ומוספים דרשו, 45]
באופן שמתפלל אחרי עלוה"ש קריאת שמע וברכותיה, האם מותר להתפלל גם תפילת שמונה עשרה עד הזריחה?