היום נעסוק בנושא: תפילה בעמידה, בהליכה ובישיבה
יום שלישי כ"א באדר א' תשע"ו
באיזה מקרה מותר להתפלל תוך כדי הליכה?
הנמצא בדרך במשך זמן התפילה, ואם יעצור מהליכתו לתפילה לא יוכל לכוון בתפילתו מחמת לחץ הזמן וכדומה - רשאי להתפלל תוך כדי הליכה, ואף אם כיוון ההליכה אינו בכיוון התפילה הראוי. וכן הדין בנוסע שאם יעצור מנסיעתו לא יוכל לכוון, או שאינו יכול כלל לעצור, כגון שנוסע במטוס או באוטובוס בינעירוני - רשאי להתפלל תוך כדי נסיעה, ואף אם משום כך יֵאלץ להתפלל בישיבה. ויעצור מהליכתו או מנסיעתו - אם הדבר בידו - לפחות למשך הברכה הראשונה, הכריעות, ושלוש הפסיעות. [סעיף ד-ה וס"ק יג ו־יח; ביאורים ומוספים דרשו, 10 ו־16]
מתי יש עדיפות לתפילה בישיבה במטוס על פני תפילה בעמידה על הקרקע?
הנמצא בטיסה או בנסיעה אשר תגיע לסיומה לאחר חצות הלילה, וטרם התפלל ערבית, ואינו יכול להתפלל בעמידה - יש שהורה שיתפלל בישיבה, ולא ידחה את התפילה לאחר חצות, ויש שהורה שיקרא קריאת שמע בלבד, ובהגיעו ליעדו יתפלל ערבית כרגיל. והעומד לצאת בטיסה לפני 'צאת הכוכבים', ויגיע ליעדו לאחר עלות השחר, ובמטוס לא יוכל להתפלל ערבית בעמידה - יש שהורה כי עדיף שיתפלל ערבית בעמידה לפני השקיעה, לאחר 'פלג המנחה' (בשמינית האחרונה של היום). [ביאורים ומוספים דרשו, 15]
מה המיוחד בחובת העמידה בתפילה ובקריאת התורה?
העומד ונשען על דבר מה במידה כזו שאם ינטל הַמִשְׁעָן יִפּוֹל - אינו נחשב כעומד לעניָנים המצריכים עמידה, כגון תפילת העמידה, חזרת הש"ץ, ברכת כהנים, קריאת ההלֵּל וקריאת התורה. ויתֵרות הן תפילת העמידה וקריאת התורה, שהמתפלל והקורא צריכים לעמוד בצורה של 'אֵימָה', ולכן אסור להם להשען כלל, דהיינו אף במידה שאם ינטל הַמִשְׁעָן לא יפלו; ובשעת הדחק יש להקל; ומי שאינו יכול לעמוד אף בהשענות מועטת - רשאי להשען אף באופן שאם ינטל המשען יפול. ועמידה כזו עדיפה על פני ישיבה. [סעיף ח וס"ק כב-כד; ביאורים ומוספים דרשו, 23-25]