יום ראשון ו' בטבת תשע"ח
באיזה מקרה יכול קטן לשמש כ'בעל קורא'?
אין קוראים בתורה בציבור בפחות מעשרה אנשים גדולים זכרים. וכן לא ישמש כ'בעל קורא' אלא גדול בן י"ג שנים ומעלה; ובשעת הדחק, שאין בעל קורא והקריאה תתבטל, יש שהקלו שקטן יקרא. ולהעלות קטן לתורה – בשבת, מעיקר ההלכה מותר להעלותו באחת משֶׁבע העליות, ובלבד שרוב העולים יהיו גדולים; ומנהג בני אשכנז שלא להעלותו אף בעליות שמוסיפים על שבע העליות הנדרשות מן הדין, אלא למפטיר בלבד. ובדיעבד, אם קראו לקטן לעלות לתורה – יש שהורה להקל שיעלה. אבל בימות החול, בראש חודש ובחול המועד, אסור להעלותו לתורה; וכן ביום טוב וביום הכיפורים, אסור להעלותו באחת מחמש ושש העליות הנדרשות מן הדין. [שו"ע רפב, ג, ומשנ"ב יא-יד; ביאורים ומוספים דרשו, 23-24]
באיזה מקרה אומרים 'בריך שמיה' לפני התפילה?
נהגו ישראל – על פי הזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל – לומר בעת הוצאת ספר התורה, הן בחול והן בשבת, את תפילת 'בריך שמיה'. יש אומרים שצריך לומר תפילה זו לאחר הוצאת ספר התורה מהארון, בעודו ביד המוציא, ויש מהם שכתב שיתחילו לאומרהּ בשעת הוצאת הספר ממש; ויש אומרים שצריך לאומרהּ לפני הוצאת הספר. ומי שלא הספיק לאומרהּ בשעת הוצאת הספר, יאמרנה עד שיפתחו את הספר לקרוא בו. ובמקום שאין בו ספר תורה ולא ארון, ומביאים את הספר ממקום אחר לפני התפילה, ומניחים אותו על הבימה עד לשעת הקריאה – יש שהורה לומר בריך שמיה בשעה שמכניסים את הספר לבית הכנסת. [משנ"ב רפב, א; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־3]
האם ניתן להוסיף עליות לתורה ביום טוב?
משה רבנו תיקן שיקראו בתורה בשבתות ובמועדים; ועזרא הסופר תיקן שיקראו גם במנחה של שבת. ועוד תיקנו שבשני ובחמישי ובמנחה של שבת, יעלו לתורה שלושה אנשים, בראש חודש ובחול המועד – ארבעה אנשים, ביום טוב – חמשה ומפטיר, ביום הכיפורים – ששה ומפטיר, ובשבת – שבעה ומפטיר. ואין להוסיף על מספרי עליות אלו, מלבד בשבת וביום טוב, שבהם ניתן להוסיף כאשר יש צורך בדבר, כגון שיש כמה שמחות, או כדי למנוע תרעומת; ולמנהג בני אשכנז – ביום טוב שחל בחול אין מוסיפים, למעֵט שמחת תורה. וכשמוסיפים על העליות, יש לקרוא לעולה השביעי בשבת 'אחרון', ולא 'שביעי', וכן לעולה החמישי ביום טוב. [שו"ע רפב, א, משנ"ב ב, ד, ה, ו, ח ו־יא; ביאורים ומוספים דרשו, 9, 13 ו־16]