באיזה מקרה יכול קטן לשמש כ'בעל קורא'?

הדף היומי בהלכה ו' בטבת - סימן רפ"ב סעיף א' - סעיף ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



אופן חלוקת העליות בפרשיות מחוברות

האם אפשר להוסיף עליות לצורך אנשים הדורשים לקבל עליה? באיזה יד אוחז 'איטר' ס"ת בידו? האם העולה השני יכול לחזור על קריאת העולה הראשון? ובאיזה אופן עולה 'קטן' לתורה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רפ"ב סעיף א' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

התקנה של 'קריאת התורה' היא תקנה קדומה מזמן משה רבינו ע"ה, שתיקן שיקראו בתורה בשבת.

 מנין הקרואים צריך להיות לא פחות משבעה, ואם רצה להוסיף, מוסיף, אבל לא כדאי להרבות בקרואים מפני טורח הציבור, אלא אם הדבר נצרך, אפשר להרבות בקרואים, ובזמננו, עלולה להיות בעיה מעיקר הדין בריבוי הקרואים, משום שבזמן המשנה העולה הראשון היה מברך ברכה ראשונה, והעולה האחרון היה מברך ברכה אחרונה, ושאר העולים באמצע לא היו מברכים שום ברכה, והיום בזמננו שכל עולה ועולה מברך, א"כ בריבוי הקרואים יש חשש של ברכות שאינם נצרכות.

גם במחיר של תרעומת מצד אנשים שחושבים שצריך להעלותם לתורה, לא יוסיפו על העולים מפני טורח הציבור.

בשבת שיש שני פרשיות מחוברות, מחלקים את הקרואים, ג' בפרשה ראשונה, ג' בפרשה אחרונה, והרביעי, חציו בפרשה ראשונה וחציו בפרשה השניה, ומה שמוסיפים עוד על מנין הקרואים בפרשה השניה זה שום דבר, העיקר שז' הקרואים יחלקו אותם בשווה בין שני הפרשיות.

בשבת מותר להוסיף עולים מעבר למנין הקרואים, אבל ביו"ט לא מוסיפים, אא"כ הוא יו"ט שחל להיות בשבת, שאז מדין שבת מותר להוסיף על מנין הקרואים, ובשמחת תורה מוסיפים על מנין הקרואים כדי שכולם יזכו לעלות לתורה, ובמשנה ברורה מוסיף, שמעיקר הדין, רוב הפוסקים סוברים שביו"ט אפשר להוסיף על מנין הקרואים, לכן בשמחת תורה אנחנו סומכים על שיטה זו.

בזמן הוצאת ס"ת, אומרים את תפילת 'בריך שמיה', וצריך להחזיק את הס"ת בימין, ואפילו איטר אוחזו בימין.

אפשר להעלות שני קרואים, ולחזור ולקרוא לעולה השני מה שקרא העולה הראשון, המשנה ברורה מוסיף, שהעולה השני לא משלים למנין ז' הקרואים, אא"כ הוא הוסיף וקרא שני פסוקים נוספים על מה שכבר קרא העולה הראשון, שאז בדיעבד אפשר להשלים אותו למנין ז' הקרואים, והרמ"א מביא, שיש חולקים וסוברים שלא מעלים את העולה השני על מה שקרא הראשון, אבל נהגו כסברא ראשונה שעולה השני על קריאת הראשון.

באופן עקרוני כולם כשרים להשלים למנין ז' קרואים, ואפילו אשה וקטן, אבל לא למנין ג' קרואים של ימות החול, ואם יש בבהכנ"ס רק כהן שהוא קטן, לכאורה מכיוון שקטן עולה למנין ז' קרואים, יעלה הקטן, ועל זה מביא המשנה ברורה בשם המג"א, שכהן קטן אין עליו מ"ע של 'וקדשתו', ולכן בהכנ"ס שיש בו רק כהן קטן, הציבור לא מחויבים להעלותו לתורה ראשון, ובכל מקרה מביא המשנה ברורה, שמנהגנו של להעלות קטן לשום קריאה מהקריאות, ואפילו אחרי ז' הקרואים, ורק למפטיר עולה קטן.

קטן ואשה רק משלימים, אבל לא שיהיו כל המניין קטנים.

אסור לקרוא בראש מגולה, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו קטן שעולה לתורה לא יקרא בראש מגולה.

אין איסור לקרוא עם הארץ נכבד ועשיר וגדול הדור, לפני ת"ח, כיוון שאין זה בזיון לת"ח, אלא זה גופא כבוד לתורה שמתכבדים בה אנשים גדולים.

הכרת הטוב על הלוואה, האם זה מותר?
"עד דלא ידע" - השנה עושים את זה נכון!
חבילות של עשרת אלפים דולר צנחו על הדלפק. "איי דונט בליב איט", אמרה הפקידה ומיהרה לטלפון...
"מבצע! במקום ארבעים – שישים שקלים לקילו"!!
תענוג ווינאי מוגזם...
"המוכר בדק את תוצאות ההגרלה וברק עלה בעיניו..."
"אני מתלבט לרגע להיכן יכול היה להעלם האשראי, ואז - נקישה בחלון..."
"המלצתי בחום על הנהג האדיב. טעות קטנה אבל קריטית עשיתי..."
"מעטפה עם המחאה בסך 12 אלף דולר מארה"ב, הייתה בדרך אלינו..."
הכנתי לו מיטה וכשנכנס לחדר אמר לי: "אתה יודע שאש"ל בלי לינה זה אש?". לא הבנתי באותו הרגע...
"סיכמתי עם הבבא סאלי, שמה שהאויבים רוצים לעשות לישראל, שיעשו בינם לבין עצמם!"
13 נפשות, 2.5 חדרים, ואמונה אחת גדולה
"תגיד לי, מה חלום החיים שלך?", שאל נציג רשת הסופרמרקט...
האסיר שמע, 'נדלק' והצהיר: "מקבל על עצמי לשמור שתי שבתות!"
''אין לך מושג איזו השגחה פרטית הייתה עכשיו!"
גם על אוכל שרוף אפשר להחמיא...
המקום היחיד בעולם, שאפשר להחליף בו רכב בטעות, כאילו זה כובע...
"בחור צריך ללמוד בכיף!"
"אני כמו רואה אותו לידי, אדום כולו, מתחנן ללא מילים: אנא מחול לי!"
השבוע הייתי עד שמיעה מכלי ראשון, לסיפור שלא ניתן להישאר אדישים מולו"
"אם עשיתי עבירת תנועה – צריך להתייחס אלי כמו מחבל חמאס?"
מרגש: נתן לבנו את השטר האחרון שבכיסו כדי לנסוע לישיבה -
ישועות כאן ועכשיו!
"נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתְךָ" - ליום השנה של מרן הגר"ש בעדני זצ"ל
מרגישים תְּקִיעוּת בחיים? תבדקו אם האור אצלכם דולק!
הפקיד עצר אותם: "הטיסה כבר סגורה!". הם עמדו נבוכים. "שבת בקייב? איך??"
"לא אעשה קידוש עד שמשמשי ישוחרר ויתייצב כאן!"
יושבים כל הגויים באו"ם, ואף אחד לא עושה מאומה!"
חצי שעה המתין בתור - החזיר את המוצרים ויצא מהחנות...
כשהדרייבר פגש סוכן נסיעות מארצות הברית...
"כל השפע הגיע אלי, דווקא אחרי ששמטתי את המושכות!"
בדמעות רותחות, בלב שבור ורצוץ אמר: "ברכות יש לנו כבר למכביר! אנחנו שבעים מברכות... אני צריך 'הבטחה!' ברורה ומפורשת..."
"לפתע הגיע השכן לבניין. הרגשתי איך ה' נתן לי כוחות לעמוד בניסיון!"
תוך כדי הקריאה בתורה, סגר את ספר התורה והכניסו לארון!
את הכותרות של העיתון מומלץ לקרוא! את הפרשנות שאח"כ - לא!...
"אדם שמבקש מכל הלב - תמיד הקב"ה ישמע לתפילתו!"
חמשת העובדים הגויים קיבלו מכתב פיטורין. היהודי לא!
מקור החוסן הנפשי והגבורה היהודית - הוא כאן!
ההורים פשוט נלחמים, שהילדים שלהם ילמדו בכיתה שלו...
"כאשר אדם צריך לישועה שיברך בכוונה 'שהכל ויוושע"
איך יכול יהודי לישון, כשישראל נמצאים בצרה ובשביה???
מה יש לי לחשוב על מחר, כשאיני יודע מה יהיה מחר!?

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

תגובה אחת

  1. ישראל וינברגר הגב

    שלום וברכה,
    ישר כח על זיכוי הרבים והשיעורים המסודרים המסייעים ללימוד ולהגדיל תורה.
    הרב המוסר את השיעור אמר וכן כתבתם למעלה
    "גם במחיר של תרעומת מצד אנשים שחושבים שצריך להעלותם לתורה, לא יוסיפו על העולים מפני טורח הציבור."
    אך נלענ"ד שלא כך פירוש המשנ"ב
    פירשתם כך את לשון המשנ"ב בס"ק ה'
    "ובמקום שיש לחוש לתרעומות איזה אנשים כשלא יקראו להם לתורה אין לדקדק בזה" עכ"ל . אך האמת נראה שכוונתו בדיוק להיפך. וכך פשט דבריו אמנם מפני טורח הציבור נכון שלא להוסיף הרבה אבל במקום שיש לחוש לתרעומת אין לדקדק בטורח הציבור ויש להוסיף עולים כדי למנוע תרעומת. ודו"ק.

פוסטים נוספים