יום חמישי כ"ה בשבט תש"פ
באיזה מקרה אסור להפריש חלה לפני האפייה?
כפי שלמדנו אתמול, הלש בצק ביום טוב, רשאי להפריש ממנו חלה ביום טוב. אולם, הלש בצק (לְמַצּוֹת) ביום טוב ראשון של פסח, או בשביעי של פסח, בארץ ישראל, לא יפריש חלה עד לאחר האפייה, כיון שחלה בארץ ישראל בזמן הזה – שכל ישראל 'טמאי מתים' – אסורה באכילה, ואם יפריש את החלה בעודהּ בצק יאסר עליו לאפותה ביום טוב, שהרי אין בה צורך 'אוכל נפש', וללא אפייה – תחמיץ. ואם טעה והפריש לפני האפייה – יַשרה את הבצק במים צוננים עד למוצאי יום טוב.
ובחוץ לארץ – מכיון שהחלה מותרת באכילה לכהן הטהור מ'טומאה היוצאת מגופו' (ראה להלן), ניתן להפריש חלה מהבצק לפני האפייה, ולאפותה ביום טוב עבור הכהנים. וראה עוד להלן.
[שו"ע תנז, ב, ומשנ"ב כ ו־כב]
האם מותר לכהן לאכול חלה בזמן הזה?
מעיקר הדין, מותר לכהנים שנטהרו מ'טומאה היוצאת מגופם' ('קרי' ו'זיבה') לאכול חלה בחוץ לארץ אף בזמן הזה, אך יש חולקים על כך, מחשש שמא קיים איזה פסול בכהן, המפקיע ממנו את קדושת כהונתו. ולכן ניתן להשתמש בחלה לצורך 'שיתופי מבואות', או 'עירובי תחומין' – שצריך לעשותם בדבר הראוי לאכילה – כיון שמעיקר הדין מותר לכהן לאוכלה.
ברם, למעשה – כתב החזון איש שבזמן הזה אין כהן רשאי לאכול חלה אף בחוץ לארץ, אף אם הוא נושא את כפיו, כיון שבתי הדין אינם בודקים כל כהן הבא לישא את כפיו, אם הוא אכן כהן. ועם זאת, מותר לכהן לברך על נשיאת כפים, או על פדיון בכור, כיון שמדאורייתא יש לכהנים חזקת כהונה לכל דבר.
[שו"ע תנח, ב, וס"ק כ ו־כב; ביאורים ומוספים דרשו, 32]
האם ניתן להפריש חלה ללא רשות הבעלים?
אין אדם רשאי להפריש חלה מבצק או ממאפה של חבירו ללא רשותו, ואף בדיעבד, אין הפרשתו מועילה. אולם, המגבל את הבצק – למרות שלכתחילה אף הוא אינו רשאי להפריש ללא קבלת רשות, הפרשתו חלה בדיעבד.
ואשה המפרישה חלה מבצק או ממאפה שהיא עוסקת בהכנתם עבור בני ביתה – למרות שהם שייכים לבעלה, נחשב הדבר כאילו קיבלה את רשותו להפריש, ואינה צריכה לקבל ממנו רשות מפורשת.
ונחלקו הפוסקים בנוגע למשרתת העוסקת בהכנת בצק או מאפה השייכים לבעל הבית – אם דינהּ כאשה, ורשאית לכתחילה להפריש אף ללא קבלת רשות מפורשת מבעל הבית, או שדינהּ ככל אדם, שלכתחילה צריכה קבלת רשות מפורשת.
[משנ"ב תנז, טו; ביאורים ומוספים דרשו, 27-28]