השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם שיש לו נזילת גשמים מהגג האם מותר בשבת להניח כלי תחת מקום הנזילה? • מדוע אסור לרכוב על בהמה בשבת? • מה הטעם שהתירו למחוא כפיים בשמחת תורה? • ומהם ב' האפשרויות שהביא הרמ"א להתיר בימינו ריקודים ומחיאות כפיים בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ח סעיף ח' – סימן של"ט סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מי גשמים שירדו על הגג והגשמים חודרים ונוטפים לתוך הבית, מותר להניח כלי תחת אותם מי גשמים, כדי שהכלי יקבל לתוכו את מי הגשמים, וכאשר הכלי מתמלא מותר ליטול את הכלי, לשפוך את מי הגשמים, ולחזור ולהניח אותו תחת מי הגשמים החודרים ונוטפים לתוך הבית, וכל זה רק באופן שהמים ראויים לשתיית אדם, או לרחיצת אדם, ואפילו ראויים לשתיית בהמה, אבל כאשר המים מאוסים ואינם ראויים לתשמיש, ממילא הם מוקצה, ואסור להניח כלי תחתיהם, משום שהוא מבטל כלי מהיכנו, שהרי הכלי מותר בטלטול, וע"י שיש בו מי גשמים מאוסים, הכלי נהפך להיות אסור בטלטול, ואין לומר שיהיה מותר לטלטלו מדין גרף של רעי, שהרי אין עושים גרף של רעי לכתחילה.
אם בכל זאת הניח את הכלי תחת מי הגשמים, גם כאשר המים מאוסים, מותר לטלטל את הכלי מדין גרף של רעי באופן שהכלי נמצא במקום שיושבים בו בני אדם, אבל אם הכלי נמצא במקום שלא יושבים בו בני אדם, אין היתר לטלטלו.
אין רוכבין ע"ג בהמה, ומבואר במ"ב (לעיל בסי' ש"ה סי"ח) שטעם האיסור הוא, שמא תוך כדי הרכיבה יתלוש זמורה כדי להנהיג את הבהמה, ויעבור על איסור תולש.
אסור לשחות בשבת במי נהר, וכן במי בריכה שהם כמו נהר, דהיינו, שהמים יוצאים ולא חוזרים חזרה, וטעם האיסור הוא, גזירה שמא יעשה חבית של שייטים כדי לשחות איתה, ויעבור בזה על איסור תיקון מנא, ואם יש גדר סביב הבריכה שהמים לא יוצאים החוצה אלא נשארים כאן, דין הבריכה כמו כלי, ומותר לשחות בתוכה, ואיסור זה של שחייה, הוא רק כאשר עוקר את רגליו מקרקע המים, אבל אם רגליו נשארות בקרקע של המים, נחשב הדבר לרחיצה ושהייה בתוך המים, ואין איסור בזה.
אסור למחוא כפיים בשבת, וכן אסור להכות כף על ירך, ואסור לרקוד גזירה שמא יתקן כלי שיר, ומוסיף המ"ב, שהאיסור למחוא כפיים או להכות כף על ירך, הוא גם במקום צער, ולעניין ריקוד לצורך מצוה כגון בשמחת תורה, מותר, כיוון שכל האיסור לרקוד בשבת הוא מדרבנן, ומשום כבוד התורה התירו, אבל בשאר שמחה של מצוה וכגון נישואין, אסור, וגם כשהתירו לרקוד בשמחת תורה, לא התירו להשמיע קול בפעמונים, וכן אסור לתופף באצבעותיו בקצב להשמיע קול נעים, או לקשקש באגוז לתינוק, כדי שישתוק, כל זה וכיו"ב אסור, ולמחוא כפיים כלאחר יד, מותר, ומה שנוהגים היום למחוא כפיים ולרקוד ולא מוחים בהם, הוא משום שמוטב שיהיו שוגגים,
הרמ"א אומר, שהיום נהגו להקל בזה, ומביא בזה ב' אפשרויות, או שלא מוחים בהם כיוון שמוטב שיהיו שוגגים ולא מזידים, או שהיום אנחנו לא בקיאים בתיקון כלי שיר, וממילא אין חשש שמא יתקן כלי שיר, ואומר המ"ב, שמה שנהגו להקל הוא רק למחוא כפיים, ולהכות כף על ירך, ולרקוד, אבל לא הקילו בהשמעת קול בפעמונים ובכלי שיר, וכן לא על שאר דברים הנזכרים בסעיף זה, וגם לגבי למחוא כפיים ולרקוד, מותר רק במקום מצוה, ומעיקר הדין אסור.