באיזה אופן מותר לשאוב יין בכלים של חמץ ?

ו' כסלו תש"פ - סימן תמ"ז - מאמצע הסעיף בהגה "יש מחמירין להסתפק"- סוף הסעיף

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע יש שהחמירו שלא להשתמש בחומץ שמשתמשים בו במשך כל השנה?חבית יין שהדביקו אותה בבצק מתי יש לחשוש שהבצק נותן טעם ביין? ומה הדין כאשר יש כזית בצק במקום אחד בחבית?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ז סעיף ה' בסוף דברי הרמ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר הרמ"א, יש מחמירים שלא לשתות חומץ שמשתמשים בו במשך השנה, כיוון שיש מקום לחשוש שמא במשך השנה לקחו מאותו חומץ והניחו בסעודה, ואת החומץ שנשאר בסעודה, החזירו בחזרה לתוך החבית של החמץ, וממילא התערב בחבית של החומץ פירורי לחם, ואומר המ"ב, אפילו אם מדובר בכלים נקיים, אא"כ מדובר בחומץ שעומד אצלו במחסן שלא החזירו לתוכו ממה שנשאר בסעודה, שאז מותר להשתמש בו בפסח.

עוד יש מחמירים, שלא לשאוב יין בכלי חמץ, ואומר המ"ב, אע"פ שסתם כלים נקיים הם, בכ"ז מחמירים בזה, אא"כ אנחנו יודעים שהכלי היה נקי לגמרי, שאז מותר לשאוב בו יין בפסח ואפילו בכלי חמץ, והמיקל לא הפסיד, וכ"ש במקום שלא מצוי יין וחומץ.

חבית יין שהדביקו נסריה בבצק, אם זה תוך ב' חודשים לפני פסח, עדיין הבצק רך, והבצק נותן טעם ביין, וכיוון שהוא נותן טעם ביין בפסח, הדין הוא שהוא אוסר, כיוון שחמץ בפסח אוסר אפילו במשהו, אבל אם החמץ נתן טעם ביין לפני פסח, הוא מתבטל.

אומר המ"ב, אפילו שהבצק הזה הוא חמץ נוקשה, ויש שסברו שזה בטל בשישים אפילו בפסח, בכ"ז בזה גרע, כיוון שנותן את היין ע"מ להשהות אתו בחבית בפסח, נחשב כמבטל איסור לכתחילה, וממילא אסור לשתות את היין, אבל לקיים את הבצק והיין, מותר, אבל אם יש כזית בצק במקום אחד, חייב לבער אותו אפילו שהוא עשוי לחזק, ואם טח אותו בטיט, א"צ לבער אותו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים