באיזה אופן מותר לטלטל מוקצה באמצעות הרגל?

הדף היומי בהלכה י' אייר- סימן ש"ח סעיף ב' - סעיף ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר להשתמש בפטיש בשבת?

מה הדין כאשר רוצה אדם לטלטל מוקצה כדי שלא יגנב? ומה ההיתר לדחוף מוקצה ברגל? האם מותר להזיז מוקצה ברוח שבפיו? ולמה אין איסור לגעת במוקצה שלא זז ממקומו? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ח סעיף ב'  - סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כלי שלא מטלטלים אותו מחמת שהוא כבד מאוד, וצריך כמה בני אדם כדי להרים אותו, הדין הוא, שמותר לטלטל את הכלי הזה בשבת, כי הסיבה שלא מטלטלים אותו ביום חול היא לא מחמת מוקצה, אלא מחמת כובדו, אא"כ הסיבה שלא מטלטלים אותו היא מחמת שנזהרים עליו שלא יתקלקל, שאז דינו חוזר להיות 'מוקצה מחמת חסרון כיס'.

'כלי שמלאכתו לאיסור' פירושו, שהוא מיועד למלאכה האסורה בשבת, וגם אם אותה מלאכה אסורה מדרבנן, בכ"ז הוא מוגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, ואפילו אם משתמשים בכלי לפעמים למלאכת היתר, בכ"א כיוון שהוא מיועד בעיקר למלאכת איסור, הוא אסור בטלטול בשבת, וכשמל"א מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, כגון 'פטיש' שהוא כשמל"א, אם בשבת הוא צריך לפצח אגוזים, מותר לו להשתמש בגופו של הפטיש לצורך זה, וכן אם הוא צריך את המקום שהפטיש נמצא בו, מותר לטלטל את הפטיש למקום אחר, וכאשר הפטיש כבר ביד שלו בהיתר, מותר לו להמשיך הלאה ולטלטל אותו למקום שהוא מעוניין להניח וא"צ לזרוק אותו מידו כשסילק אותו ממקומו, ומביא המשנה ברורה בשם המג"א שלאו דווקא כאשר הוא נטל כשמל"א לצורך גופו ומקומו שאז מותר לו להמשיך ולטלטל את הכלי, אלא גם אם נטל כשמל"א בשוגג ללא היתר, יכול להמשיך ולטלטלו הלאה, והגר"א חולק על זה.

אסור לטלטל את הכלי סתם, וכן אסור לטלטל אותו שלא לצורך הכלי, דהיינו, אם הכלי עומד במקום מסוים שהוא מפחד שמא הכלי ישבר או יגנב או יתקלקל, אסור לו לטלטל את הכלי לצורך הכלי כדי שהוא לא ינזק.

כלי שמלאכתו גם להיתר וגם לאיסור, מותר לטלטל אותו בשבת, אבל אם רוב תשמישו לאיסור, אסור לטלטל אותו בשבת, ומסתפק הבה"ל בכלי שיש בו שני תשמישים, תשמיש איסור ותשמיש היתר ורוב שימושו באיסור, האם בכה"ג הוא נחשב כשמל"א או ככלי שמלאכתו לאיסור והיתר.

המשנה ברורה מביא, שכל מוקצה מותר לדחוף אותו ברגל כי זה נקרא טלטול בגופו, ומביא עוד, שההיתר הזה שכאשר המוקצה מונח בידו מותר להמשיך ולטלטל אותו גם כאשר תחילת הטלטול היה באיסור כגון שהוא שכח שיש לו מוקצה ביד או שהוא שכח ששבת היום, זה נאמר רק בכשמל"א גם למג"א שמתיר, אבל לא בשאר סוגי המוקצה.

אין איסור לגעת במוקצה, ולכן, אם הכלי כבד וע"י שהוא נוגע בו הכלי לא מתנועע, אין איסור לגעת בו, כי האיסור הוא טלטול מוקצה ולא נגיעה, ולכן דבר היתר המונח על דבר מוקצה, מותר לקחת את דבר ההיתר, כי הוא לא מטלטל את המוקצה, וכן מותר לטלטל מוקצה ע"י רוח מהפה, כי זה לא בכלל טלטול שאסרו חז"ל.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים