השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע אסור לטלטל במקום שהוקף במחיצות ולאחר מכן בנו בתוכם בתים? • ומה הדין באופן שהקיף מקום במחיצות ותוך כדי בניית המחיצות חשב לבנות בתוכם בתים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ח סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כפי שמבואר בסעיף א', מקום גדול יותר מבית סאתיים, אע"פ שהוא מוקף במחיצות, ומדאורייתא הוא נחשב לרה"י גמור ומותר לטלטל בו, כל זה מדאורייתא, אבל מדרבנן, מקום גדול יותר מבית סאתיים שלא גרים בתוכו, אע"פ שהוא מוקף במחיצות, בכ"ז גזרו חז"ל שהוא דומה לרה"ר, ואסור לטלטל באותו מקום יותר מד' אמות, כמו שאסור לטלטל ברה"ר ובכרמלית, אבל אם גרים באותו מקום, אפילו שהוא גדול משיעור של בית סאתיים, מותר לטלטל בכולו, כי זה בית ובוודאי שהוא נחשב רה"י, אבל יש בזה תנאי, שקודם כל יגורו, ואח"כ יקיפו את המקום במחיצות, אבל מקום שומם שהוקף במחיצות, ואח"כ בנו שם בתים, אסור לטלטל בו, כיוון שהמחיצות לא נעשו לשם דיורים.
אדם שהיו לו מחיצות, ואח"כ בנה בית בחלל המחיצות, או שהוא פותח פתח מהבית לאותו מקום, ואז יש כבר דיורים בתוך היקף המחיצות, אינו צריך לסתור את כל המחיצה, אלא מספיק שעושה בה פירצה ביותר מעשר אמות, שאז אינה נחשבת מחיצה, ואח"כ יחזור ויגדור את המחיצה אפילו באמה אחת, ונמצא א"כ שהדיורים קדמו למחיצה.
א"צ שהי' אמות ייפרצו בבת אחת, אלא אפילו פרץ אמה ובנה, פרץ אמה ובנה, וכן הלאה, שבסה"כ הוא פרץ עשר אמות, אבל הוא חידש כאן עשר אמות של המחיצה לאחר שיש דיורים, זה כבר מספיק שהמקום ייחשב כישב ולבסוף הוקף, ומותר לטלטל באותו מקום.
המ"ב דן, באופן שאדם לקח שטח שומם והקיפו מחיצות, אבל כבר בשעת היקף המחיצות דעתו הייתה לבנות שם דיורים, אפשר שזה מועיל.