השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם יהודי חייב לבער חמצו של גוי באופן שלא קיבל עליו אחריות? • האם בחוה"מ מותר לעשות מחיצה בפני החמץ? • ומדוע צריך לעשות מחיצה בפני החמץ ואילו בפני שאר מאכלות אסורות א"צ לעשות מחיצה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן ת"מ סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כהמשך לסעיף א' שחמצו של גוי המופקד אצל יהודי, והיהודי קיבל אחריות על גניבה ואבידה, או לפי שיטה מסוימת אם קיבל אחריות על פשיעה בלבד, היהודי חייב לבער את החמץ הזה, בסעיף ב' מבואר, שאם הגוי הפקיד חמץ אצל יהודי והיהודי לא חייב באחריות החמץ, אינו חייב לבערו, ואפילו שהגוי נמצא בשליטת היהודי, וס"ד שמטעם זה ממונו של הגוי נחשב של היהודי וממילא גם חמצו, קמ"ל שלא.
חמצו של גוי שנמצא ברשותו של היהודי, אע"פ היהודי לא עובר על החמץ הזה כיוון שלא קיבל על עצמו אחריות, בכ"ז צריך לעשות מחיצה גבוהה עשרה בפני החמץ של הגוי שברשותו, כדי שלא ישכח ויאכלנו, ולכאורה מה זה שונה מכל האיסורים שבתורה, וכי אדם שיש לו מאכלות אסורות בבית, צריך לעשות בפניהם מחיצה כדי שלא ישכח יאכלם? ומבאר המ"ב, חמץ שונה, שרגילים בו כל השנה ולא בדילים ממנו, לכן חששו חז"ל, שאם לא יעשה מחיצה בפני החמץ, הוא עלול לשכוח ולאכול אותו, ויעשה מחיצה ולא סדין, כיוון שבסדין אפשר לעבור מתחתיו.
גוי שהניח חמץ בבית היהודי ללא רשות, אעפ"כ יכפה עליו היהודי כלי כדי שלא יבוא לאוכלו, וזה הכל כאשר מדובר ביו"ט שא"א לעשות מחיצה, אבל אם הוא בערב יו"ט, יעשה מחיצה ולא סגי בכפיית כלי, שמא ינטל הכלי והחמץ יתגלה, וכן אם הפקיד הגוי חמץ אצל יהודי בחול המועד, יעשה היהודי מחיצה, כיוון שמותר לעשות מחיצה בחוה"מ, אא"כ מדובר באופן שהגוי הניח את החמץ לזמן מועט, וכגון שעתיד לקחת את החמץ באותו יום, שאז יש להקל שמספיק כפיית כלי בלבד.