באיזה אופן יכול אדם לטהר מים שאובין לטבילה?
לקח מים מהנהר בידו האחת ושפך על השנייה מה דינו?
האם טבילת ידיים צריכה מ' סאה?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קנ"ט סעיף י"ד
– באיזה כלי נוטלין הידיים, וכיצד יבואו המים לידיו –
החילוק בין מקווה למעיין | האם טבילת ידיים צריכה מ' סאה? | טבל ידיו במי מקווה זוחלין האם יצא יד"ח? | טבילת ידיים במ' סאה שאובין | באיזה אופן יכול אדם לטהר מים שאובין לטבילה? | לקח מים מהנהר בידו האחת ושפך על השנייה מה דינו? | טבל ידו אחת והטביל השניה יצא יד"ח? | מדוע בטבילת ידיים א"צ להגביה ידיו? |
יש אפשרות להיטהר ע"י טבילה במעיין, ויש אפשרות להיטהר ע"י טבילה במקווה, וישנם ב' הבדלים בין מקווה למעיין:
א. מקווה צריך שיהיה בו ארבעים סאה [אלף ליטר] ומעיין אפילו כל שהוא, ורק צריך שהאדם או הכלי צריכים להיות מכוסים לגמרי.
ב. מקווה מטהרת רק באשבורן, דהיינו כאשר המי גשמים מכונסים ועומדים בתוך חפירה או בור, אבל מעיין מטהר גם בזוחלין.
זה פשוט שאדם שמטביל ידיו במי מעיין, מספיק אפילו כל שהוא אם יש שיעור שיטביל ב' ידיו בבת אחת, נחלקו הדעות לגבי מקווה, האם מקווה לטבילת ידיים צריכה ארבעים סאה כמו לגבי טבילת אדם, או שלגבי טבילת ידיים מספיק גם בפחות, כי אמנם לטבילת אדם צריך ארבעים סאה, אבל לטבילת כלים מדאורייתא מספיק מה שיש במקווה שיעור של רביעית בלבד, א"כ רואים, שיש כח טהרה ברביעית מי גשמים לטהר כלים, א"כ גם לנטילת ידיים א"צ ארבעים סאה אלא מספיק גם בפחות מזה.
סעיף ט"ו
יש דין זוחלין, שמעיין מטהר גם בזחילה, ומקווה רק באשבורן, ואדם שהטביל ידיו במי מקווה שיש בהם ארבעים סאה אלא שהם זוחלין, מסתפק השו"ע האם ידיים אפשר להטביל שם, והמ"ב מעיר, שגם לשיטות שלטבילת ידיים במקווה מספיק שיעור של פחות מארבעים סאה, זה משום שמצאנו שמקווה כשרה לטבילת כלים בפחות מארבעים סאה, אבל בזוחלין אין שום דבר שמקווה מטהר בזוחלין, ולכן בזוחלין לא יועיל שיטבול ידיו.
סעיף ט"ז
מ' סאה מים שאובין שבקרקע, להרמב"ם אין מטבילים בהם את הידים כי הם שאובין, ופסולים לשמש כמקווה וכן לטבילת ידיים, אבל לראב"ד אפשר להטביל ידיים במ' סאה שאובין, ומבאר המ"ב, כיון שמצאנו טהרה של מ' סאה מים שאובין אצל בעל קרי שאסור בדברי תורה מתקנת עזרא הסופר, אבל מ' סאה שאובין מועילים לטהרתו וכן לטבילת ידיים מועיל.
אדם שיש לו מים שאובין, יש לו אפשרות לטהר אותם שיהיו ראויים לטבילה ע"י שהוא ממשיך אותם ע"ג קרקע, ומזרים אותם בשיעור של ג' טפחים, ומשם נשפכים למקווה הם טהורים, דהמשכה ע"ג קרקע מתקנת את הפסול של שאובין, וכן לגבי טבילת ידיים.
סעיף י"ז
לא יקח מים מהנהר בידו וישפוך על היד השניה, כי אין כאן לא טבילה ולא נטילה, שהרי היד שהכניס לנהר טבלה אבל היד השניה צריך עליה נטילה מכלי ולא מיד.
סעיף י"ח
המטביל ידו אחת ונוטל ידו אחת מועיל.
סעיף י"ט
המטביל ידיו א"צ ב' פעמים לא ניגוב ולא להגביה ידיו, ומבאר המ"ב שדברים אלו צריך אותם כדי שהמים לא יטמאו מהידיים, לכן צריך להגביה את היד, וצריך ניגוב וצריך ב' פעמים, אבל במעיין זה לא שייך כי המעיין לא נטמא מהידיים שלו.
סעיף כ'
המטביל ידיו מברך על נטילת ידיים, ומבאר המ"ב כיון שאין ברכה על טבילה אלא על נטילה, וי"א שמברכים על טבילת ידיים או על דטיפת ידיים וכן עיקר, ומביא המ"ב שהסכמת האחרונים שמברך ענט"י אא"כ מדובר באופן שהטבילה הזו ראויה רק לטבילה ולא לנטילה